תאליה

החלטה

הרגשתי שאני נופלת מבניין גבוה ונחבטת חזק באדמה .
פתחתי את עיניי מתנשפת במהירות ומיוזעת , לקח לי קצת זמן כדי להיזכר איפה אני ולמה אני כאן , נאנחתי ונשענתי אחורה בוהה בתקרה .
הריח של האוכל מהמסעדה התעופף אל נחיריי וגרם לבטן שלי לקרקר , רק עכשיו שמתי לב שלא אכלתי כבר כמעט יום שלם .
התחלתי להסתכל מסביב מחפשת את תיק הגב שסחבתי מבית היתומים , לא זכרתי אם זרקתי אותו באמצע באצע הריצה מהמשאית או אם הוא נפל בדרך כלשהי . אבל להפתעתי התיק נח בפינת המחסן בלי שום נזק .לקחתי אותו וחזרתי למקום בו ישבתי קודם.
התיק היה מלוכלך מאוד , פתחתי אותו ורוקנתי את תכולתו על הרצפה וחטפתי את העוגיות שלקחתי מבית היתומים וחיסלתי אותן בשתי דקות .

רק אחרי שאכלתי התחלתי להיזכר בחלום ולחשוב עליו, וככל שחשבתי יותר התיאבון שלי לאוכל נעלם.
אחרי חשיבה ממושכת לקחתי החלטה ,אני אעשה בדיוק מה שהאיש המוזר ביקש ממני ואעקוב אחרי הכוכב השחור , למרות שלא היתה לי טיפה של מושג איך לעשות את זה , ואני יודעת שזה נשמע כמו המעשה הכי מטופש שבן אדם יכול לעשות אבל בואו נודה בזה,  אין לי שום דבר טוב יותר לעשות , לפחות אם אלך לשם אראה שזה מטופש ואחזור ואולי גם אקבל קצת מידע , בהנחה שהחלום שלי אמיתי ושאני לא איתפס ברגע שאצא החוצה .

*****

העברתי את שאר המשך היום בסידור החפצים שלי ובהתחמקות מעובדי המסעדה .
כשירד הערב והתכוננתי לצאת ,רק אז הבנתי כמה הדבר שאני עושה מטומטם והתחלתי לחשוש שהשתגעתי . ושקלתי את האפשרות לחזור לבית היתומים .
יצאתי מהמחסן והתהלכתי בעיירה מתוסכלת , הסתכלתי על הבתים והרחובות ויכולתי לדמיין את עצמי גרה כאן עם המשפחה שלי ,רק שלא הייתה לי שום משפחה בשום מקום. המשכתי ללכת באמצע הכביש הריק ומשום מה לא פחדתי להיתפס על ידיי הבריונים הפעם , פשוט צעדתי והסתכלתי על השמים בחיפוש אחרי הכוכב הארור...