SAVE ME

257 11 0
                                    


"שיט. שיט אני כזה מטומטם שיט." הוא מלמל לעצמו בעוד שהוא רץ, הגשם מכה בפניו אבל הוא מתעלם וממשיך לרוץ. האזעקה של החנות שניסה לפרוץ עדיין פועלת, הוא רואה כמה רכבי משטרה מולו ומהר חתך ורץ הצידה. שנייה לפני שרכב משטרה עבר לידו הוא קפץ הצידה ונחת על הדשא הרטוב. הוא לא זז, מתנשף ומבוהל, הוא נשאר לשכב שם עד שכל רכבי המשטרה יעברו, הוא יודע שמחפשים אחריו.

 זו לא החנות הראשונה שהוא מנסה לפרוץ. המשטרה כבר יודעים על כך שיש פורץ בסביבה והם מנסים לעשות הכל כדי לתפוס אותו. הוא התרומם והמשיך לרוץ, לא מסתכל לאחור. הוא הגיע אל שכונה קטנה. הוא לא עצר את עצמו מלרוץ, כבר מתחיל להיות לו קר, הוא לא יספיק להגיע הביתה. 

הוא רץ עד שבסופו של דבר עמד מול דלת של בית קטן, בית קרקע. השעה הייתה מאוחרת אבל זה לא עצר אותו מלדפוק חזק בדלת. הוא העיר אותה, היא קמה מהמיטה, מתקדמת אל הדלת מעט מבוהלת מהדפיקות החזקות, כשפתחה את הדלת הדבר הראשון שאמר לה היה "תצילי אותי."  


STORY IDEASWhere stories live. Discover now