kingdom of freedom

213 11 0
                                    


אימא שלי תמיד אמרה לי שבעולם שלנו גברים הם העם החזק. לנו הנשים אין שום יכולת להחליט, לעשות ולדבר. תמיד ראיתי את הדבר הזה בעין לא יפה. תמיד שאפתי לנסות לשנות את זה אך בכל פעם נכשלתי. ביום שראיתי שהמלך מחפש חתן לבנו, היורש הבא, ראיתי את הגאולה. החלטתי ללכת לנסות את מזלי בממלכה מבלי ידיעתה של אימי. היו עוד מאות בחורות כמוני בארמון. הרגשתי שהסיכויים שלי קטנים להתחשב בעובדה שאני לא אחת שמטפחת את עצמה כמו שצריך בגלל מחסור בכסף. 

אימא שלי עובדת קשה ואני לא הולכת לרושש אותה לצרכיי האישיים. הייתי לבושה בשמלה אדומה מנופחת מהמותניים ומטה שצועקת 'תבחינו בי' הרגשתי מובכת בין כל שאר הבנות שהיו יפות להפליא. הרגשתי נורא, הרגשתי שזה אבוד. כשקראו בשמי להיכנס אל חדר המלוכה נלחצתי.

 לקחתי נשימה עמוקה ועקבתי אחריי העוזר של המלך אל תוך החדר. קדתי קידה מול המלך והנסיך. כשהרמתי את ראשי מבטי הצטלב עם שלו. של הנסיך. עיניו החומות בחנו אותי בקפידה ופניי האדימו מהמבוכה. הנסיך חייך חצי חיוך שחשף מעט את שיניו הלבנות. 

"מהו שמך עלמתי?" שאל המלך.

 "בריג'יט אלכסנדרה סמית' מלכי." עניתי ונשמתי עמוק. הנסיך לחש משהו לאביו שהנהן מיד אחר כך. 

"הבאה בתור." אמר המלך. 

ומיד אחר כך הבנתי שאני לא הולכת להיות חלק מהממלכה.

*כמובן אפשר לשנות את השם שלה וכל פרט שמתאר את המראה של הדמויות.
הבחירה ביד של מי שתחבר את הרעיון או תיקח השראה אם הנסיך יבחר בה בסוף או שלא. 

*את השם אפשר לשנות ואפילו מומלץ כי אני לא רואה איך הוא קשור כל כך לרעיון אבל זה מה שכתבתי אז. אפשר להשתמש בשם הזה אם יש לכן כיוון שיחבר אותו ויהפוך אותו הגיוני לעלילה. 

STORY IDEASWhere stories live. Discover now