prat 5

7 0 0
                                    

להגיד את האמת או לסתום תפה ולהמשיך כאילו כלום לא קרה, כאילו אין לי רגשות לאופק בכלל, כאילו מה לעשות עים זה.
נקודת מבט אופק:
באתי לחדר שלי שעבר דרך בחדר של להי פתאום שמעתי קולות והם יצאו מהחדר של ליהי "תשימי על עצמך משהוא הדלת פתוחה" ליהי אמרה ואז ראיתי את אנג׳ל בחזיה ובתחתונים פתחתי את העניים בגלל שליהי היסתכלה עליי היא ממש יפה אבל מיסתובבת עים שבורות, אמרתי לה בוקר טוב וגם ללי ולאנג׳ל ואז היסתכלתי על לי וגם על ליהי ואמרתי לה יפה לך שורט היא הסמיקה ואני גיחחתי, בראשי הייתה מחשבה מגעילה על ליהי התקדמתי כמה צעדים מהחדר כדיי שלא יראו אותי רץ ואז כשראיתי שאני במרחק בטוח מהם התחלתי לרוץ אחרי דקה נעצרתי ליד החדר מתנשם ומיתנשף ניצמדתי לקיר והתחלתי לרדת ללמטה במהירות תוך שנייה מצאתי את ראשי בין ידי ואותי יושב צמוד לקיר לייד הריצפה לחשתי לעצמי" אופק אתה ניכנס לבעיה רצינית, מה לעשות אני מאוהב בה מתחילת השנה ולא יודע עוד איך לרמוז לה כמה רמזים אפשר לתת לה" אמרתי בקול מיואש " אויי ליהי את כול כך טיפשה" אמרתי את זה בקול
חוזרים לנקודת מבט ליהי:
התקדמנו עים המזוודות לחדר אוכל וראיתי את אופק מיסתכל עליי ואז מעיף מבט לחברו ומתחיל לפתח שיחה כדיי שלא אחשוד אנג׳ל לקחה לי תיד והתקדמנו למרי וללורה " ליהי את לא מבינה מה קרה עכשיו" אמרה מרי בקול מעוצבן "לא רק עכשיו אלה כול הלילה"
תיקנה אותה לורה "נכון כול הלילה" מרי אמרה ונתנה לעצמה מכה בראש "רונה עזבה אותנו והלכה לחברות שלה".....
❤❤❤❤❤
טוב אנשים כאן ניגמר המרתוןןןןן שליייי אז נתראה מחר בשעה שלוש בייי 😊😊

a strange love אהבה מוזרה Where stories live. Discover now