נפלנו

1

לילי:

יש לי את השינה הקלה בעולם, אני יכולה להתעורר מקול נקישת אצבעות אז כשחתולות הרחוב מתחילות לריב אני מבינה שכאן סיימתי את שנת היופי שלי. השעה בקושי שתיים עשרה בצהריים של יום ראשון ואני חושבת שזה פשע לקום ככה מוקדם ועוד בחופש.

אני מחליטה לרדת אל הבריכה בחצר כי אם כבר קמתי בשעת אור עדיף לנצל את הזמן למשהו מועיל. אני שמה את בגד הים שלי, לוקחת את חפיסת הסיגריות ויורדת למטה.

אני לא עשירה אבל בהחלט לא ענייה, המילה המתאימה היא עמידה. אבא שלי עובד מספיק זמן כדי להרוויח מספיק כסף אבל אני חושבת שזאת רק הבריחה שלו מהמציאות. אימי נפטרה בלידה שלי ונכון לא הכרתי אותה אבל אני מתגעגעת אליה מאוד, תמיד קינאתי בכל הילדות שבאו עם אמא שלהן לכל מקום, לאירוע ההתרמה השנתי שכל אמא אופה מאפה טעים אחר, לקניון, פעם ראשונה שקיבלו מחזור...

לי היה את אבא וכמובן את סבא וסבתא שגידלו אותי עד שלב מסוים, כל נסיעת עסקים של אבא הייתי אצלהם בבית עד שהגעתי לתיכון וביקשתי להישאר בבית, מה שמזכיר שקבעתי לדבר עם אבא בסקייפ לקראת הערב. כן זה אחד התנאים.

אני נשכבת על אחת ממיטות השיזוף ומדליקה סיגריה, מאפרת בתוך כוס עם מים. יש אנשים שצריכים קפה בבוקר, אני צריכה סיגריה ומשהו מתוק גם יהיה נחמד. החשקים מנצחים ואני מתופפת לכיוון המטבח תוך כדי שאני שרה QUEENCARD של G-IDLE. אני מחפשת משהו שוקולדי בין המדפים ומוצאת נשיקות הרשיז', אני לוקחת גם את הפחית האחרונה של וויט קלוו שיש לי במקרר ויוצאת עם השלל בחזרה לבריכה. אני אוכלת בהנאה ומחליטה להיכנס לאט לבריכה כדי להצטנן מעט. אני שותה את הפחית שלי ונשענת על דופן הבריכה.

אני מתקלחת לפני השיחה עם אבא, מורידה את כל הפירסינג חוץ מהעגילים שצמודים לי לאוזן (וכמובן את העגיל בגבה) ובדיוק בזמן הוא מתקשר. ״לילי, מתוקה שלי אני רוצה שתהי בחברה טובה יותר.״ אבא שלי אמר דרך הסקייפ וכאיש העסקים המצליח שהוא, לא מבזבז זמן ״אני כבר בחברה טובה אבא.״ המחאה באה עם גלגול עיניים, אפילו אני לא מאמינה לעצמי.

״זה לא מה שהיועצת שלך אומרת.״ אבא מסתכל לתוך עיניי דרך מסך המחשב והבנתי שאני חייבת לחשוב מהר אחרת הלך עליי ״זה רק אני, יש לי אחלה של חברים.״ אמרתי בחיוך הכי ממיס לבבות שיכולתי לגייס ״לילי אני נוחת בבית מחר בצהריים, תביאי את אחד החברים שלך הביתה ואז אני אאמין לך." הוא קבע והמשכתי לחייך ״אני אכין לך תפוחי אדמה בתנור, כמו שאתה אוהב.״ אמרתי בחיבה כדי לנסות לרכך אותו.

״אני צריך לנתק, אני עולה על הטיסה.״ הוא הודיע במעט קרירות ולי לא נותר דבר מלבד להנהן ״אני אוהבת אותך אבא.״ החיוך שלי עצוב ״גם אני אותך נסיכה.״ צליל הניתוק הדהד בחדר השקט.

אנחת רווחה יצאה מפי כאילו לא נשמתי עד עכשיו אבל לעזעזל יש לי עד מחר בצהריים למצוא מישהו מספיק טוב שיסכים להתחזות לחבר הכי טוב שלי. הנחתי את המחשב בחזרה על השולחן והחזרתי את שאר העגילים.