The perfect man

פרק 7 - לא מתאים לי

נקודת מבט מייקל:

קמתי בבוקר עם כאב ראש לא מהעולם הזה. פתאום אני מסתכל סביבי ואני קולט שאני לא על המיטה שלי ואפילו לא בחדר שלי, אני רואה בליטה כזאת מהשמיכה ומרים אותה טיפה ״שיט!״ אמרתי כשראיתי את אדריאן בתחתונים לידי.

קמתי מהר מהמיטה והתחלתי לחפש את הבגדים שלי אבל לשווא ״מייקל?״ שמעתי מישהו קורא בשמי וניחשתי שזה אדריאן ״מה?״ אמרתי בחזרה והתקדמתי בחזרה לחדר ״איפה היית?״ הוא חיבק אותי חזק והפיל את שנינו על המיטה ״חיפשתי את הבגדים שלי היה לי קצת קר״ אמרתי או יותר נכון שיקרתי, באמת חיפשתי את הבגדים שלי אבל כדי להתחפף מכאן.

״הם בכביסה, הקאת על עצמך אתמול אז כיבסתי לך אותם. דרך אגב שלחתי הודעה לאמא שלך שאתה ישן אצלי היום ואל תדאג לא עשינו כלום״ הוא הרגיע אותי וקמתי ממנו. ״אתה זוכר משהו מאתמול?״ הוא שואל ואני מניד בראשי, מה שגורם לו לכאוב עוד יותר ״חכה כאן אני הולך להביא לך כדור ואת הבגדים״ אדריאן אמר והושיב אותי על המיטה, ממהר להביא לי את הדברים.

״תודה״ אני אומר לאחר שאני בולע את הכדור. ״כדאי שאני אלך, אמא שלי בטח דואגת״ אני אומר כשאני שם לב שהשעה כבר שלוש בצהריים ״טוב.. דבר איתי״ אדריאן אומר ונותן לי נשיקה קטנה.

אני יוצא משער הבית של אדריאן, מתקדם לכיוון הבית שלי אך פתאום מישהו תופס את ידי ״אלנה?״ אני שואל כשאני רואה אותה עם עוד 2 בחורים גדולים ״תשמע כשאני רוצה משהו אני מקבלת אותו ואני רוצה את אדריאן אז כדאי שתפנה לי את הדרך או שתכיר מקרוב את שני אלה״ היא אומרת ומתכוונת לשני הגורילות שמאחוריה. ״אין סיכוי, תעזבי אותי״ אני משחרר את היד שלי מאחיזתה ופתאום מרגיש איך האזור הלחי שלי נצבע בסגול מהבוקס שחטפתי כרגע, אחריו בא עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד עד שנכנעתי ״בסדר, אני אעזוב אותו״ אמרתי והשלושה נעלמו מזווית העין שלי.

״מייקל איך היה אצל אד- מייקל מה קרה לך?!״ אמר שלי נלחצה כשראתה את פניי ״שום דבר, סתם נפלתי״ אמרתי ועליתי לחדרי. ׳אין לך ברירה מייקל׳ אני אומר לעצמי ושולח את ההודעה - ״אדריאן חשבתי על זה קצת, אבל זה לא מתאים לי כל הקטע הזה, סליחה״ ככה שלחתי לו והתחלתי לבכות, עד שסופסוף אני באמת אוהב מישהו, עד שסופסוף התגברתי על החלאה, אנחנו לא יכולים להיות ביחד. למה? כי אני פחדן.

את שאר היום העברתי במיטה, בוכה, עד שאמא שלי נכנסה לחדרי ״מייקי? מה קרה ?״ היא שאלה ומשכתי באפי ״אני ואדריאן נפרדנו״ אמרתי חנוק והיא רק חיבקה אותי ״והכי גרוע זה שאני נפרדתי ממנו״ אמרתי ואמא שלי הייתה די בשוק ״אז למה אתה בוכה אם אתה נפרדת ממנו?״ היא שאלה ונרגעתי מעט ״כי אנחנו לא יכולים להיות ביחד, לא משנה כמה אני רוצה אותו״ אני אומר ונרגע לגמרי.

נקודת מבט אלנה:

יש! זה עבד! קיבלתי הרגע טלפון מאדריאן שהוא רוצה שאני אגיע אליו. דפקתי על דלת ביתו והוא פתח לי ״היי אדר-״ הוא קטע אותי בנשיקה חזקה אבל עדיין אני צריכה להמשיך עם המשחק ״אדריאן מה נסגר? מה עם מייקל?״ אני שואלת למרות שאני יודעת ״נפרדנו״ הוא אמר בעצב ״ידעתי שהוא לא יהיה טוב בשבילך״ אני מחבקת אותו ומנשקת אותו.

״צדקת כל הזמן״ הוא אמר ששכבנו על המיטה שלו ״הוא כנראה סתם ניצל אותי, אבל את לא, את באמת אוהבת אותי״ אדריאן אמר וחייכתי אליו ״חבל שלא הבנתי את זה קודם״ הוא המשיך וליטפתי את פניו ״העיקר שאנחנו עכשיו ביחד ואין שום מייקל שיפריע לנו״ נישקתי אותו.

_____________
איכי אלנה.
תרגעו תרגעו, גם אני שונאת את אלנה אבל אי אפשר שהכל יהיה טוב....

נ.ב בהצלחה לכל מי שמתחיל היום בית ספר (או התחיל ביום שישי) מקווה שתהיה לכם שנת לימודים מהירה וקלה ❤️