אלבוס לא הופתע כשראה את המוני התלמידים מסביב לטיאנה, כשנכנסו, הוא וסקורפיוס, לחדר המועדון של סלית׳רין.
מאז שהיא נכנסה, כולם רצו לדעת עליה הכל. כלומר, חוץ מאלבוס.
הדבר היחיד שעיניין אותו, הייתה הסיבה לכך שהיא לא למדה בשנתיים הראשונות. בעיה רפואית. זה מה שהיא אמרה, וכן גם שאר המורים.
"היי! סקורפיוס! אלבוס! בואו לפה!" אלבוס הביט בה בבלבול. מה קרה שפתאום קוראים להם?
"נו קדימה... אל תעמדו שם סתם ככה. בואו כבר!" מספר בנות לידה צחקו.
"מה את רוצה?" שאל אלבוס. הוא לא זז ממקומו, למרות שהרגיש את מרפקו של סקורפיוס מסמנת לו לבוא איתו.
"אוף איתך. אסור לי לשאול אתכם משהו?"
"נו קדימה אלבוס. מה כבר יקרה?" סקורפיוס לחש.
"זה בדיוק מה שאני מנסה לחשוב. אתה יודע בדיוק כמוני שאף אחד לא קורא לנו. אף פעם. ואם כבר... אתה יודע" אלבוס לחש לו
סקורפיוס רטן בשקט
"אז אולי הפעם זה לא"
"רק אולי. רוב הסיכויים ש..."
אלבוס התחיל לומר אך טיאנה קטעה אותו
"יואו. אל תהיה כזה אנטי. מה שאני רוצה זה רק לשאול משהו! אל תעשה מכל דבר כזה סיפור!"
אלבוס הביט בה. היא עמדה כמעט 3 מטר ממנו, שמאחוריה כל הפמלייה שלה.
"מה השאלה?" שאל סקורפיוס. הוא נגע באלבוס עם מרפקו. מסמן לו לזרום עם זה.
"רואה אלבוס. אתה צריך ללמוד מהחבר שלך פה" אמרה טיאנה וחייכה. חיוך שעיצבן קצת את אלבוס
׳מה עובר עליי? למה אני כזה עצבני עליה?׳ הוא חשב לעצמו ולקח נשימה שקטה.
"זה לא מה שחשוב עכשיו. מה את רוצה?" הוא שילב ידיו. מחכה לתשובה
"טוב... אמ.. איך להגיד את זה?" היא עשתה עצמה חושבת לכמה שניות. אלבוס הבחין שהם נהיו מוקד אירוע ושכל מי שהיה בחדר הסתכל עליהם.
"טוב... מתי אנחנו מתחילים ללמוד? אני ממש רוצה לעבור על הכל!! ולקרוא את כל הספרים!" טיאנה לבסוף אמרה
אלבוס הרגיש כאילו הוא נהדף אחורה מהפתעת השאלה.
"רגע, מה?"
"נו... פרופסור מקגונגל לא אמרה לכם? אתם הולכים ללמד או..."
"כן. אנחנו יודעים. לא צריך לחזור על זה שוב" הפעם אלבוס קטע אותה
"אז.. לא כדאי שנתחיל עכשיו? אני ממש מתרגשת ללמוד איתכם!" היא קפצה כמו ילדה קטנה
אלבוס הרים גבה. ׳מה עובר עליה?׳
לפתע היא נעצרה במקומה ונעמדה מולו. עינייה הפכו לאדומות. אדומות כדם. ושיניים מחודדות הופיעו כשחייכה
"אני מאוד שמחה ללמוד אתכם"
אלבוס קם במהירות. מתנשם ומתנשף. ׳מה עבר פה?׳ הוא חשב לעצמו. הוא חזר על החלום שלו בראשו אך פרטים מסויימים התחילו להיעלם מזכרונו.
׳לפחות זה היה רק חלום...׳ הוא נשכב חזרה במיטתו.
הוא כמעט נרדם כששמע את סקורפיוס מתחתיו לוחש את שמו.
"אלבוס. היי הכל בסדר? הרעדת את כל המיטה" אלבוס חזר לתנוחת הישיבה וראה את סקורפיוס מביט בו מלמטה.
"אה.. כן. רק חלום רע... הכל בסדר"
סקורפיוס נראה לא משוכנע.
"בטוח?"
"כן. עכשיו לך לישון כבר!"
הוא חזר לתנוחת השכיבה ושמע את סקורפיוס חוזר גם לתנוחה זו.
"אה.. סקורפיוס?" אלבוס שאל לאחר כמה שניות
"אה?" סקורפיוס ענה לו בקול מעט מנומנם
"אתה חושב שיש אנשים שיכולים להחליף את צבע העיניים שלהם? למשל, שיהפכו לאדומות?"
הייתה שתיקה שהופרעה על ידי הנשימות של הבנים האחרים סביבם.
"אני לא זוכר שקראתי על דבר כזה... אבל אני מניח שזה הגיוני.. כמו מטמורפמאגוסים.." סקורפיוס ענה לאחר כמה שניות.
"טוב..."
שתיקה השתררה שוב.
"וסקורפיוס?"
"אמ?"
"מה אתה חושב לגבי זה שטיאנה לא למדה את השנתיים הראשונות?"
הוא לא ענה.
"סקורפיו.." אלבוס הביט למיטתו וראה אותו ישן.
׳כנראה הוא היה ממש עייף...׳ חשב לעצמו.
הוא נאנח ונשכב על גבו, כשידיו משמשות לו כמשענת.
׳אבל למה אני בכלל חושב על זה?׳
הוא הביט בתיקרה שמולו והרגיש אט- אט את עינייו נעצמות.
׳כנראה אני גם עייף...׳ זו הייתה המחשבה שחלפה בראשו לפני שנרדם.
YOU ARE READING
time point (פאנפיק על הארי פוטר)
Fanficהם חשבו שזהו. זה נגמר. הם טעו. זה רק החמיר. זה סוג של המשך (שהמצאתי) לספר השמיני של הארי פוטר.. אז יכול להיות שיהיו ספולרים למי שלא קרא.
