פרולוג

403 22 3
                                    

פרולוג:

פרולוג:
הכל קורה כל כך מהר. הנשימות שלי עדיין לא סדירות. ליבי פועם במהירות והאדרנלין זורם בדמי. נשימותיו של אבי חזקות כל כך ואני נאלצת להשתיק אותו, אסור שנתפס! אחרת ישלחו את שנינו לכלא ושם יפרידו אותנו. ידו הגדולה של אבי מכסה את פי והוא לוחש: "הוא כאן!" אני מהנהנת ועוברת מלפניו והולכת בעצב לכיוון הקורבן שלנו:
ליאו סמית׳,
בן 33,
מנהל חנות סבונים,
אבא לשניים,
נשוי לברברה סמית׳,
בת 29,
עובדת בחנות הסבונים של בעלה.
למה הוא הקורבן שלנו? כי אבא שלי היה הקורבן שלו להצקות, ואבא שלי לא מוכן לשתוק על כך.
ווידאתי שהאקדח שלי בהישג יד ושהוא מוסתר טוב ולאחר מכאן התקדמתי אל הקורבן. נתתי לדמעות מזוייפות לזלוג מעיניי בזמן שבראשי אני משננת את התוכנית שאני ואבי תכננו זמן רב. "מה נערה צעירה ויפה כמוך עושה פה בחוץ בשעה כזו?" הקורבן שאל והתקרב אליי לחוץ. נשענתי על הקיר הקר וזקפתי את גבי, מבליטה מעט את החזי. ניצוץ של חיוך הבזיק מעיניו, הוא נופל למלכודת.
הקורבן נעמד מולי, מצל עליי ומסתיר את אור הנורה המהבהבת שעל ידינו. הוא שולח יד אל פניי אך הוא מוריד אותה אל חזי ולבסוף מתחרט ומניח אותה על צווארי ונצמד אליי בזמן שידו הגדולה והקרה מלטפת את צווארי באיטיות. "את מוכרת לי יפיפייה שלי." הוא מלמל בשקט, הבל פיו מדיף אלכוהול וסיגריות. גלגלתי את עיניי ודחפתי אותו ממני, הגיע הזמן לפעול. אני מתקרבת אליו לאט ומסתכלת לו עמוק לתוך העיניים. "אני מכיר את אבא שלך!" הוא ממלמל בזמן שאני ממשיכה להביט לתוך עיניו שהתחילו לשדר פחד וידיי מלטפות את גופו ומרגיעות אותו לאט. הוא מתרחק מעט ואני פועלת מהר.
האקדח בין ידיי, דחקתי אותו לפינה, עכשיו מה שאני צריכה זה לירות בו וללכת. הוא מביט בי בפחד ואני טוענת את האקדח, מכוונת לכיוונו ויורה. הוא נופל על הרצפה מדמם וחסר חיים ואני לוקחת את הארנק שלו ואת תעודת הזהות שלו וקראתי לאבא שלי: "צריך לפנות את הגופה ולנקות ראיות וללכת מכאן." אבא שלי הנהן והתחלנו לפנות את הגופה.
תוך דקות אחדות סיימנו הכל והיינו בדרך לצוק הקבוע, לזרוק את הגופה לים.

🌟-20 הצבעות
💬-12 תגובות

50 Shades Of RedWhere stories live. Discover now