מאמינה בעצמי (כמעט)

תדברי

תפסיקי לשמור את הכול בבטן, זה בסוף מתגלה.
תפסיקי לנסות להתיר הכול עם עוד מסכות שרק מנסות ולרוב מצליחות אותך לכסות.
תפסיקי להראות גיבורה, גם את נשברת כי גם את אנושית וזאת לא בושה.
אני רואה אותך מתמודדת עם התעללות, עם המילים שפוגעות והורסות אותך לאט לאט.
אני רואה אותך מתנפחת כשעוד סוד נכנס ותופס מקום, עוד אבן נוספת לך על הלב.
אני רואה אותך נאבקת עם הסודות והשקרים, הם הולכים וגדלים מיום ליום.
אני רואה אותך חונקת את הדמעות, בולעת אותן ומסתירה עמוק עמוק.
אני רואה אותך שותקת למרות שיש לך הרבה מה להגיד בנושא.
אני רואה אותך והשקט שנאגר בצדדים עם המוני ורבבות מילים.
אני מכירה אותך- למרות הכל בתוך תוכך את עדיין אותו הדבר. אותו דבר אצילי ומתוק שכולם זלזלו ורצו אותו לזרוק.
אני מכירה אותך- אולי יותר ממה שאת חושבת, ניסיתי לפתור את הפאזל, לצרף את החלקים שמרכיבים את התעלומה שאת. לנסות להרכיב אותך מפרטים קטנים ומשמעותיים.
אני יודעת עם מה את מתמודדת, גם את מה שלא סיפרת. אפשר להבין מבין השורות, הן היותר משמעותיות.
אני מעריכה אותך על כל העמידה האיתנה, על המסכה שלא נשברת גם למול מי שנראה שאת הכי חברה.
אני אומרת לך את זה הרבה אבל את באמת אדירה באדירותך, איך אנשים לא מעריכים אותך? טוב, זה בעיקר כאן ההפסד שלהם.
אבל באמת רק תנסי לשים אותם במקום, להוכיח להם את מקומם. תפתחי את הפה ותדברי!
זה אולי קשה הרבה יותר ממה שנדמה לך אבל אל תשימי לב לכולם, האילמות הזאת תעבור בבוא הזמן.
רק תדברי, תגידי רק מילה אחת. לא יותר מזה,  רק כדי להבין, כדי להיות שותפה.
תדברי, אם לא איתם אז לפחות איתי...

מוקדש לכל אלה שהחברה גורמת להם לאבד את המילים ואת עצמם למולם.
💕