.הנורה מהבהבת
תגידי את שם? הוא שואל
היא מתלבטת מה להשיב. ברור שהיא שם. השאלה היא אם הוא מרגיש שהיא מתקרבת?
כמו ציפור פצועה היא מתלבטת, התפרים על לוחות ליבה עוד צורבים, כמו הברזל החם על הבשר החשוף. היא מביטה על האותיות. היא שם. היא שם.
כן, אני פה 😊 היא שולחת סמיילי שלא יחשוב שהיא חושבת שהוא חושב ש...
לעזאזל מה הוא חושב? היא דשה במשפט במוחה. הופכת שוב ושוב. האם היא קוראת אותו נכון?
כמה זמן ייקח לה עד שהיא תיפול אל תוך הרשת שטוותה.
פעם מי שהוא כתב לה שהיא כמו טרנטולה. שהיא מאיימת אבל קסומה. וכל נגיעה בה מושכת אותך אליה עד שהיא מתלפפת סביבך ולא נותנת ללכת. לרוב בסוף היא עוזבת. שנייה לפני שהיא עוברת לשלב הבא ונסגרת. רגע לפני הסוף היא חותכת. חייבת להיות בלופ של עצמה. חייבת להיות היא למעלה, מחזיקה בסימני הדרך אל תוך עצמה. ממה היא מפחדת? זאת שאלה שרודפת אותה, כבר יותר מדיי שנים.
איך שמה? איך את? לא ידעתי אם תעני לי בכלל...חחח הוא צוחק.
הוא מפחד שהוא מטעה אותה. אבל יש בה משו. משו שהוא היה רוצה לגלות דרכו את עצמו. משו בה שמושך אותו והוא מפחד להפסיד אותה. ואולי זה בעצם את עצמו? היא מזמינה אותו, בנוכחות שלה, בקיום שלה לגעת בעצמו, לגלות את עצמו בלי לפחד. אבל משום מה משו בו נרעד. הוא צריך להיות גבר גבר ומשו בה שובר את המשחק הזה. היא חשופה מדיי, היא רכה מדיי, היא אמתי עד שהיא מפחידה. וזה מה שמושך אותו אליה.
כאילו לשניהם אין שום סיכוי לא להימשך זה אל זה. אבל האם זה אפשרי?
אפשר להימשך אליה ממרחק כזה? רק מהמילים שהיא רוקחת? כמו מכשפה של מילים היא?
היא שותקת בצד השני של העולם. היא שותקת כי היא כבר הייתה בסרט הזה. של לאהוב בשביל שניים. אבל משו בה...
"גיפטאד!?" שואל נגט מהחדר הסמוך
"הכל בסגר איתך?" נגט דוחף את ראשו אל תוך חדרה המרווח
הם עברו לגור יחד לפני שנה וחצי. הוא הציע לה, והיא? היא משכה כתף עם רעמת התלתלים השוחרות שלה אחרי שכיתתה כל כך הרבה רגליים בחיפושי דירות. כמו חילזון שאיבד את הבית, לא נותרו לה הרבה ברירות בנמצא. היא הייתה סחוטה. עייפה מחיפושים לתשובות שיהיו לה לבית. כשהוא הציע לה לעבור ביחד לגור בלב מדינת תל אביב היא לא פחדה או התבלבלה. ישר קפצה על המציאה. אחרי ככלות הכל החיים הם רצף של הזדמנויות. ובכל זאת הם חברים מגיל 17 מה כבר יכול לקרות?
YOU ARE READING
לאהוב אותך מהתחלה
Lãng mạnעל הצג מהבהבת הנורה הירוקה. הוא מחובר. היא מותחת זרועות, הלב שלה הולם. היא לא יודעת והוא לא יודע. היא פותחת את ההודעה והיא ארוכה. התצא איתי למסע של גילוי עצמי? של חיפוש אחר דרקונים? אבירים ונסיכות? שבילים לא מוכרים שימצאו עצמם...
