Alex's world

9 Chapter

אני מרגישה לטיפות קטנות בקצה שיערי. אני מרימה את ידי בשביל להזיז את הגורם שמציק לי.

"אלכס.." לחישה קטנה שמזכיר קול של גבר נשמעת באוזניי. אני פוקחת את עיניי באיטיות ומולי מתגלה דניאל.

"פאק" אני ממלמלת בשקט, בטוחה שהוא לא שמע. אני סוקרת את הסלון שנראה מבולגן, בקבוק וודקה ריק זרוק על השטיח הלבן והפרוותי. שני כוסיות קטנטנות זרוקות הפוך על השטיח, בטוחה שמאה אחוז שהשטיח מסריח מאלכוהול בדיוק כמונו.

אני מרימה את ראשי מהכרית שהרגישה כל כך נוחה. וכאב ראש תקף אותי. אני תופסת את ראשי במהירות ונאנחת. אני נאנקת מכאב, דניאל מביט בי ומושיט את ידו לעזרה.

אני משפילה את מבטי, אני עדיין לבושה בשמלת הערב. אני נעזרת בדניאל. שנותנים לך תיקח שמרביצים לך תברח.

הוא תופס במותניי, ואנחנו עולים במדרגות. הוא מכוון אותי כאילו זה הבית שלו אך לא שלי. אני נותנת לו את הבמה. אני מנסה להזכר באירועים הקודמים שקרו בלילה. אך אני לא מצליחה זה רק מקשה על ראשי.

"אתה זוכר מה עשינו בערב?" אני שואלת אותו, לא מנסה יותר מידי לאמץ את ראשי. "שכבנו" הוא מתלוצץ איתי. אני יודעת שלא שכבנו. "מצחיק, ועכשיו באמת?"

"את יודעת אלכס טוב לדעת דברים חדשים עלייך" ופה כבר נלחצתי. "מה למדת עליי?" אני שואלת בלחץ. אני לא יודעת מה פלטתי מפי אתמול כשיכורה.

הוא צוחק וצחוקו כל כך יפה. "שאת בתולה" הוא אומר ללא בושה ופניי נופלות. "טוב לדעת דברים כאלה" הוא ממשיך לומר. ואני לא מוצאת את מקומי, אני בטוחה שאיבדתי את צבע פניי והחוורתי. אני לא מגיבה עקיצה בגלל שראשי כואב. ואין לי כוח וזמן למשחקים.

אנחנו נכנסים לחדרי, המיטה מסודרת. בלה תמיד מקפידה שחדרי המבולגן תמיד יהיה מסודר. אני נשכבת על המיטה ונאנחת. ראשי נרגע.

"דניאל תגיד לאמא שלי שתביא לי כדור" אני מבקשת ממנו יותר דורשת. הוא מקשיב למילותיי, אני מביטה בשעון שמוצב ליד מיטתי, השעה 7 בבוקר. עוד שעה אנחנו מתחילים לימודים. אף פעם לא יצא לי לומר את המילה אמא במובן הטוב. אז שזה כל כך חדש לי.

מצד אחד אני חדשה, ולא בא לי שיקבלו את הרושם של הילדה המבריזנית שלא מתחשק לה ללמוד ומצד שני כל כך כואב לי הראש. למה הייתי צריכה להשתכר ועוד עם מי,עם דניאל.

שכרגע יודע שאני בתולה. ועוד כמה דברים שלא היה צריך.

דניאל נכנס לחדר עם כדור לבן קטקטן וכוס עם פטל, בדיוק כמו שאני אוהבת. אני שותה בלגימה את הפטל עם הכדור וחוזרת למצב שכיבה. הוא מתיישב על קצה מיטתי. וסוקר את גופי. מטרידן.