אהבה והחבר הכי טוב של אחי

פרק 8

פרק 8

״את יודעת שלא רציתי שזה מה שיקרה״ עומר אמר. ״יופי וזה קרה, העיקר שאתה מרוצה״ אמרתי עצבנית מעט והסתכלתי על נקודה אחרת בחדר רק לא עליו. ״נו תסתכלי עלי״ הוא אמר מרים את ידו אל עבר הפנים שלי ומזיז אותן כך שאני אסתכל עליו. ״עומר די״ אמרתי בעדינות מורידה את ידו. ״מה יש?״ הוא אמר מלקק את שפתיו מה שגרם ללב שלי לדלג על פעימה אחת.

״אתה לא מבין שכואב לי?! כואב לי שאני ואח שלי ככה, ושהוא מאוכזב ממני ופגוע ממני, כואב לי שאני לא אוכל לצאת למועדונים עם חברות ואתה מכאיב לי״ אמרתי פתאום בהתפרצות ודמעה קטנה זלגה לי על הלחי. אני אמורה לקבל מחזור אז תמיד לפני אני רגישה יותר וההורמונים שלי משפיעים עלי. ״למה אני מכאיב לך?״ הוא הסתכל עלי וניגב עם אגודלו את הדמעה. ״מה..? לא, אתה לא מכאיב לי.. כאלו התכוונתי שזה מכאיב לי״ אמרתי מגמגמת ומנסה לשקר. נפלט לי כשאמרתי לו שהוא מכאיב לי, מכאיב לי שהוא ככה ואז מתרחק טיפה ואז משחק אותה דואג לי כמו לספר לעידן על מה שקרה במועדון, אין לי כוח למשחקים האלה. ״סליחה״ הוא אמר. ״עזוב עומר באמת אני מזה לא במצב רוח לדבר, עדיף שתלך״ אמרתי נאנחת. ״אני לא רוצה להשאיר אותך ככה״ הוא אמר אוחז במותניי. ״אני בסדר, פשוט צריכה להיות לבד״ אמרתי מעט מתרחקת ונזכרת בעידן שחדר ליד, הוא מספיק עצבני עלי אני לא צריכה עוד שיתעצבן.

״בטוחה?״ הוא אמר עם מבט דואג. ״כן״ אמרתי בעודי חוזרת למיטה.
״מתי נוכל לדבר?״ הוא אמר נעצר לפני שיצא, ״לא יודעת״ אמרתי מסתכלת עליו בשכיבה מהמיטה. ״לא בא לי שנהיה ככה עכשיו ליאן״ הוא אמר נשען על דלת החדר ומסתכל עלי. ״בוא נדבר על זה יותר מאוחר פשוט״ אמרתי מיואשת. ״אוקיי.. דברי איתי״ הוא אמר מאוכזב ויצא.

מה אני יכולה לעשות? קשה לי. יותר מדי דברים. עידן שכועס עלי ומאוכזב ממני, העובדה שאני יכולה לשכוח מלצאת למועדונים, ומה שגם כואב לי זה העובדה שאני מתחילה לפתח רגשות לחבר הכי טוב של אחי. איך אפשר שלא? הוא כזה מושך ופשוט נראה טוב, והוא תמיד דואג והכל, אבל אני גם יודעת שהוא לא אחד של אחת, שהוא אוהב לשחק בבנות. למרות שהוא נעלב אז כשאמרתי לו את זה, אבל זה נכון.

הלכתי לנועה להפגש איתה וסיפרתי לה הכל. ״די הוא יסלח לך את תראי״ היא אמרה מחבקת אותי. ״לא יודעת היית צריכה לראות אותו, בחיים הוא לא היה עצבני ככה״ אמרתי נאנחת. ״הכל טוב, מה עם עומר?״ היא שאלה עם חיוך שובב וכריפלקס ישר חייכתי חיוך קטן ששמעתי את שמו. ״כלום״ אמרתי בקלילות, ״כלום? שפכי הכל״ היא אמרה קולטת אותי. ״סתם הוא הצטער וזה״ אמרתי לא מעמיקה בשיחה שהייתה ביני לבינו, ״ו...? סלחת?״ היא שאלה במתח. ״לא יודעת, אין לי כוח להתעסק עם זה עכשיו״ אמרתי כאשר אני עדיין חושבת על עידן שכועס. אני ונועה דברנו וצחקנו והיא עזרה לי וזה ממש עודד אותי, אני ונועה כמו אחיות, אני שמחה שיש לי חברה כזו.

הגעתי הביתה ועליתי לחדר של עידן. דפקתי כמה פעמים והוא לא ענה.
״עידן תפתח לי״ אמרתי ממשיכה לדפוק. ״ליאן אני לא רוצה לדבר״ קולו האדיש נשמע מעבר לדלת. ״נו אני מצטערת עידן, אני לא יודעת למה הסתרתי את זה ממך, לא רציתי שתלחץ סתם״ אמרתי לו כאשר אני בעצם מדברת אל הדלת כי הוא לא פותח אוף. ״ליאן נדבר יותר מאוחר״ הוא אמר ואני כתגובה התאכזבתי והלכתי לחדר שלי. מה אני צריכה לעשות כדי שיסלח לי? הוא חשוב לי, אין הרבה קשרים כאלה בין אחים אני שונאת שאנחנו ככה.

Omer: ליאן
Me: מה?
Omer: דיברת עם עידן?
Me: ניסיתי, הוא אמר יותר מאוחר

-שיחה נכנסת מעומר-
״הלו?״ עניתי באדישות. ״עדיין כועסת?״ קולו היפה נשמע בקו השני של הטלפון. ״לא״ עניתי. ״אז למה את ככה?״ הוא שאל. ״אני באמת צריכה להסביר?״ שאלתי בציניות. ״מבין אותך ואני מבטיח לך שהכל יסתדר ביניכם, אני אדבר איתו אם צריך״ הוא אמר מרגיע אותי עם הקול הזה שלו, יואו אני יכולה לשמוע אותו שעות. ״תודה״ אמרתי.
״צינית?״ הוא שאל ויכולתי להרגיש את חיוכו. ״לא, רציני תודה״ אמרתי צוחקת מעט. ״תמיד פה קטנה״ הוא אמר בהתגרות ואני כתגובה חייכתי מוסמקת, מזל שאנחנו מדברים בטלפון ולא במציאות כי אז גם היה רואה שהמילים היפות שלו משפיעות עלי.

לאחר כמה דקות של שיחה עם עומר הלכתי שוב לחדר של עידן והופתעתי לגלות שהוא לא שם. ירדתי למטה וגם שם הוא לא היה.