שירים ומשפטים כי חיים

קטע 10

אגדת היין:

בכפר אחד נידח החליטו האנשים שהם מהיום יתייחסו לאנשים כשווים.
כל יום שישי בערב, לאחר התפילות הם היו נפגשים בבית אחד הרבנים וסעודת ערב שבת.

כל אחד מן האנשים היה צריך להביא יין לארוחה, וכך יצא שהעשיר היה מביא יין יקר ומשובח והעני, שידו אינה מספקת לקנות יין טוב היה מביא יין זול.

ראה זאת הרב והחליט שמעתה והלאה תוצב חבית בפתח בית הכנסת וכל אחד ישפוך את יינו לתוכה, כך העני לא יתבייש בדלפונו והעשיר לא יתפאר בממונו.

עבר שבוע, הגיע ערב השבת והחבית הוצבה בפתח בית הכנסת.
כל אדם שפך את יינו לתוכה.

כאשר הגיעה העת לטעום מן היין שם הרב לב כי צבעו של היין בהיר במיוחד וריחו אינו כריח יין.

טעם הוא מן היין וגילה כי לא יין הוא אלא מים.
מה שהתברר מאוחר יותר הוא שכל אחד מן האנשים הגיע למסקנה שאף אחד לא ישים לב אם הוא ישים בקבוק מים במקום בקבוק יין, וכך היה.

-----------

כך גם בחברה, אם כל אחד ימעיט בתרומתו כשאומר "מה כבר אני, האיש הקטן יכול לשנות", אז אנחנו לא נזכה לשתות יין.

אתם חלק חשוב מאוד מפאזל רב חלקים
אם תחסרו כי אתם חושבים שאתם לא שווים כלום אז אתם טועים.

אם תחסירו את עצמיכם הפאזל יהפוך לחסר ערך כי יש בו חור ששום חלק אחר לא יכול להתאים.

אתם כל כך טובים והדרך שלכם כל כך מדהימה ומושלמת.
אין בה פגמים, ואם כן אז אלו סתם תעתועי עיניים שמנסים להוציא אתכם מהמטרה.

אני פה בשבילכם אחוקיםםםםםםםםם