ידידות:
ילד קטן היה, מעולם לא פגשתם ילד רתחני בעל פיוז קצר כמו של אותו הילד.
אבא שלו נתן לו שק עם מסמרים ואמר לו שבכל פעם שהוא מתפרץ, וצועק על אנשים הוא חייב לתקוע מסמר בגדר שמקיפה את ביתם.
ביום הראשון, תקע הילד 37 מסמרים בגדר, אך במהלך השבועות הבאים ככל שלמד לשלוט בכעסים שלו ירד מספר המסמרים שתקע בגדר.
הוא למד שקל יותר לשלוט בכעס מאשר לתקוע מסמרים בגדר.
לבסוף הגיע היום הו הילד לא התפרץ כלל, הוא סיפר זאת לאביו, ואבא שלו אמר לו שעכשיו בכל יום שחולף ובו הוא לא התפרץ כלל ושלט בכעסו הוא צריך להוציא מסמר אחד מן הגדר.
הימים חלפו ולבסוף הגיע היום בו הילד בא לאביו ואמר לו שכל המסמרים הוצאו מן הגדר.
האב, אחז ביד של בנו לקח אותו החוצה ואמר לו "כל הכבוד בני על שלמדת לשלוט בכעסיך.
"אבל הסתכל נא על החורים שבגדר- הגדר לעולם לא תהיה כמו שהייתה בהתחלה, כשאתה אומר דברים התוך כעס, הם משאירים צלקת בדיוק כמו החור שבגדר.
"אתה יכול לתקוע סכין בגבו של אדם ולמשוך אותה החוצה חזרה, אבל לא משנה כמה פעמים תתנצל הפצע עדין ישאר שם.
פצע מילולי גרוע בדיוק כמו פצע פיזי.
חברים הם כמו יהלומים יקרים, הם גורמים לך לחייך, מעודדים אותך להצליח, הם קשובים לך, הם תמיד יהיו שם בשבילנו!..."
-----------
זה שוב פעם על מילים
אני ממש אוהבת את המשל הזה.
ממש.
אני באמת התחלתי לשלוט בכעסים שלי מאז שהתחלתי לקרוא את המשל הזה בערך כבר חודש אז אמרתי, אוקי, זה עוזר לי, למה שלא יעזור לעוד אנשים?
אז קחו את זה
לחיים האישיים ולחברתיים.
יכולים אתם במקום לתקוע מסמרים בגדר (לול גם אם אתם יכולים אל תעשו את זה, חבל על הכסף) לתלות לדוגמא דף על הקיר ולסמן עליו פסים (כמו בכלא הזה וזה חח) כל פעם שאתם כועסים, ואם אתם סלחתם לבן אדם או שביקשתם סליחה אז תסמנו איקס מעל הפס, אבל אל תמחקו אותו, שתזכרו את הדרך הארוכה שאתם עברתם (ועוברים) כדי להגיע לרגע שבו אתם ממש חושבים לפני שאתם מדברים/פוגעים.
תהנו בחייכם אהובים שליייי💙
YOU ARE READING
שירים ומשפטים כי חיים
Randomאז אחרי שיכנועים רבים מצד עצמי (היה לי ממש קשה להסכים, שתדעו.) החלטתי להקשיב לעצמי ולתת לשירים שבפלייליסטים שלי ולמשפטים שבמוח שלי להראות את כשרונם לפניכם ולתת לכם את חופש הביטוי והדעה (שזה אומר שאשמח לכמה תגובות חמדמדות ומפולפלות או משהו). יהיו כל...
