אגם
נעלתי את האוטו ונכנסתי לשער בית הספר "אלונים".
אני אוחזת בתיקי ומנסה לא ליפול בין כל הילדים שיש בבית ספר הזה, אני עומדת ליד דלת הכיתה ומחכה.. לא יודעת למי או למה, אבל מחכה ופתאום דלת הכיתה נפתחת ואני עפתי אחורה "אאוץ" מילמלתי וליאור יצא מהדלת ופרפרים עפו לי בבטן ,הוא הסתכל עליי והתקדם ,מה חשבתי לעצמי בכלל שהוא הוא יבוא ויעזור לי לקום ,אני קצת חייה בסרט. קמתי בכוחות עצמי וניקיתי את האבק ממני.
"את מתכוונת להמשיך לעמוד שם גברת דגן?!"
אמרה ציפי המחכנת שלי ונכנסתי ביאוש.
לפחות הוא לא נמצא בכיתה ואני אוכל סוף כל סוף להתרכז
"לירון, שמעתי שליאור היה אתמול עם ירדן במועדון" שמעתי מאחוריי את בר לוחשת ללירון וכבר דמיינתי אותה כבר רותחת מזעם.
לירון, היא הזונה של השכבה והיא מאוהבת גם בליאור אבל הוא לא שם עליה ומבחינתו היא רק סטוץ מתי שהוא רוצה..
~צילצול~
"בוו" שמעתי צרחה מאחורי וכבר ידעתי מי זאת..
"אמאא אבא תעשו משהו כבר עם הדבר הזה "מלמל לעצמו דולב, וחשב שלא שומעים אותו.
"חחחח" צחקקתי "סליחה אני הדבר הכי יפה וטוב שקיים אתה צריך להגיד תודה להוריי המקסימים " שני אמרה בביטחון
"אני אציע לאמא לשלוח אותך לטיפול " אמר וקרץ לליאל
"תחשו-" קטעתי את שני ולא נתתי להם להמשיך "תקשיבו לי טוב יחתיכת שני אינפנטילים שבו בשקט! דקה אחת מה ביקשתי" הרמתי מעט את קולי ונהיה שקט.
הרגשתי שתי כאפות על פניי, "חכו אתם מתים " אמרתי ליואב ולידור הם ברחו כמו שתי פחדניות. רצתי אחריהם וראיתי חבורה של 3 ילדים ואחד מהם עמד לי בדרך, דחפתי אותו והוא משך לי בקצה היד והחזיר אותי למקומי, שהיה מולו.
הלב שלי התחיל לדפוק והסתכלתי על שלושת הבנים שממולי.
שיטטט...הסתבכתי?
-פרק קצר, נפצה בארוך בפרק הבא😉
