Limits We Cross (girlxgirl)

Chapter 1

הסיפור הראשון שלנו ביחד, אז לא לשכוח להצביע ולהגיב! נשמח לשמוע את דעתכם^^
*הפרק הבא יעלה במוצש הבא*

-

[ת מ ר]

זה לא היה חורף והיה לי קשה להיקרע מהמיטה. אני מניחה שככה זה הולך להיות עכשיו בכל פעם שאגיע הביתה. לא קל בצבא, לא כיף בצבא ואם כמה שרציתי לשקר לעצמי שזה לא ככה, אני לא מסוגלת. אני לא אוהבת את המפקדת שלי ואת החברים שלי בצבא. אני יודעת שאני עושה שירות, וכל שירות הוא משמעותי, אבל אני מבטיחה, בחיים שלי לא כאב לי להביט בתקרה כל כך. כשהצלחתי לקום על רגליי ולזוז לשירותים, השעה הייתה רק שש בבוקר, וידעתי שאני צריכה להיות בבסיס בשמונה וחצי, ידעתי שיש לי עוד זמן ושהנסיעה לא ארוכה, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי לאחר. עכשיו, כשסיימתי את הטירונות - סוף סוף -, אני יכולה לישון בבית.
כשחזרתי לחדר התחלתי להתארגן ולשים עליי את המדים, דבר שאם תשאלו אותי, לא התרגלתי אליו בכלל. לקח לי זמן להסתדר על עצמי עם המדים ולהביט בעצמי במראה. ידעתי שאני נראית בסדר, ובסדר היה כל מה שאני צריכה. יש לי דברים אחרים לדאוג להיות יותר מבסדר בהם, והמראה שלי לא מתקרב אל טופ הרשימה כרגע.
בשבע כבר הייתי למטה, מחייכת לעבר סבתא שלי שקראה לי לשבת סביב השולחן לארוחת הבוקר המסורתית.

"מה קורה איתך, תמר?" היא חייכה, מניחה את הצלחת על השולחן כשאני מתיישבת. ידעתי שהיא מודאגת. לראות אותי בוקר אחר בוקר באותו המצב — באמת מדאיג. "את נראית תשושה מתמיד." למען האמת, זה כמו תמיד.

הנחתי שהיא שמה לב לשקי השינה שבוודאי בלטו מתחת לעיניי. לא רציתי להדאיג אותה. אחרי הכול, אך אחד לא מודע לסיוטים שאני חווה כל לילה ולילה מאז התאונה. והצבא כלל לא עושה טוב למצב הנפשי שלי, אותו מצב שאני מנסה להסתיר בכל מחיר.

נגסתי חתיכה מן הטוסט והגבתי במהירות, "הכל בסדר סבתא, לילה קשה זה הכל."

היא הגניבה חיוך נוסף לפני שעלתה למעלה, נשמתי נשימה עמוקה, השעה הייתה כבר שבע ורבע ובקרוב אני אמורה להתייצב בבסיס.

"בוקר טוב גם לך יוגבי," הערתי כשהבחנתי באחי הקטן נכנס למטבח מבלי להביט בי, הוא קפץ ממקומו כששמע את קולי בוקע מאחוריו.

"היי תמר," הוא מלמל, שתה מן הבקבוק מים במהירות וחייך לעברי באילוץ.

"אתה שוב מבריז מבית הספר?" נאנחתי בייאוש. סבלתי לראות את אחי בן השתיים-עשרה מזלזל ככה בלימודים ללא שום סיבה; כנראה שזה הגיל שבו הם מאבדים כל הגיון ועושים כרצונם, גם אם זה כרוך בלהרוס את החיים שלהם.
הוא כמעט נחנק מהמים, אך עדיין הגניב לעברי מבט כועס.