פרק 1
המורה שלי להיסטוריה מחליט לגדל זנב
הָיֹה הָיָה פעם, הרחק הרחק מכאן, ילד בשם מייקל אנדרוס שדִּימֵּם למותו על רצפה של מקדש - ובשיא הכנות, זה לגמרי הגיע לו.
ייתכן שאתם חושבים לעצמכם: "הו, מייקל הטיפשון! אתה לא יכול פשוט לומר דבר כזה על אנשים!"
וואלה, אם זה מה שאתם חושבים, אז אתם יכולים פשוט לקפוץ לי. אני אגיד בדיוק את מה שמתחשק לי להגיד, תודה רבה. הדם שלי הוא ברשותי, או משהו בסגנון הזה.
ווטאבר. תשמעו, אני מצטער שאנחנו מתחילים באופן כל כך דיכאוני, אבל זאת לא אשמתי - זה פשוט הגורל.
ואי אפשר להתנגד לגורל.
אני מניח שאתם לא עפים על כל 'סוגיית הגורל' הזאת. העובדה שהעתיד קבוע מראש יכולה להישמע די מזעזעת.
אין לי מה להוסיף, היא באמת מזעזעת.
אני לא כאן כדי לנחם אתכם. כל הקטע של גורל זה שהוא בלתי ניתן לשליטה. גורל זה משהו בלתי נמנע וחקוק באבן שיקרה בעתיד, עם כמה שהוא יכול להיות נורא או מבעית. לא משנה מה נעשה או כמה נילחם, כולנו נגשים את גורלנו בשלב זה או אחר, בגלל שאי אפשר להימנע מהבלתי נמנע.
לכל דבר יש סוף.
הדבר שמוביל לגורל הבלתי נמנע הזה הוא בחירות. בחירות גדולות וקטנות, קשות וקלות. בחירות מקיפות אותנו ואת כל חיינו. הן הופכות אותנו למי שאנחנו ומשפיעות על כל דבר שקורה לנו. בחירות הן יותר מסוכנות ממה שאנשים חושבים, ואפילו לבחירות הקטנות ביותר יכולות להיות השפעות הרסניות.
לרוע המזל, החכמה המרשימה שלי נובעת מניסיון. אני הצבתי את כל העולם בסכנה - מיליארדים של אנשים - בגלל הבחירה הקטנה לצותת מאחורי דלת לשיחה שלא הייתי אמור לשמוע. הבחירה הקטנה הזו התחילה תגובת שרשרת של עוד ועוד בחירות, כל אחת יותר גדולה ומסוכנת מהקודמת. קצת כמו כדור שלג שהולך וגדל ככל שהוא מתגלגל במורד הגבעה.
אני נשבע שאני לא דרמטי. אבא שלי אולי אהב לקרוא לי דרמה קווין, אבל הפעם, בחיי שאני רציני.
חה. בחיי. בהתחשב בכמות הדם שעדיין מתפשט לי על החולצה, לא יהיה אפשר להישבע בחיים שלי לעוד הרבה זמן.
ישבתי לי שם במקדש ההוא, מדמם על רצפת השיש, חרב כסופה בידי ושמש זהובה ובוהקת חרוטה על התקרה מעלי - ופתאום, הסוף הרגיש קרוב יותר מאי פעם.
ולחשוב שבכלל לא הייתי מגיע למצב הזה, אם רק המורה שלי להיסטוריה לא היה מגדל זנב.
יום הזנבות הגורלי ההוא התרחש לפני קצת יותר משנה וביבשת אחרת לגמרי, קילומטרים רבים מהמקדש שבו אני עכשיו ישבתי וגססתי. הוא היה אחד מהימים האלו שגורמים לדיכאון מהרגע שבו מתעוררים - בהתחלה, כשרואים את האדמה המכוסה בשמיכה של שלג צחור, מתרגשים לגבי דברים ילדותיים כמו אנשי שלג או מלחמות שלגים - אבל אז המציאות מכה במלוא הכוח ומזכירה לך שאי אפשר לצאת החוצה במזג אוויר שכזה, בגלל שהרוח תעיף אותך ואת איש השלג היקר שלך לשמיים. ואז היא תזרוק את שניכם מקצה של צוק ותצפה בכם נופלים למותכם.
YOU ARE READING
{1} מייקל אנדרוס וחגורת הניצחון
Fanfictionהכל התחיל כמו עוד יום רגיל בשביל מייקל אנדרוס, אבל כל העולם שלו נטה על צידו אחרי שצוטט לשיחה בין המורה שלו להיסטוריה ואדם בלתי נראה. כפי שמתברר, המורה של מייקל אוכל ילדים לארוחת בוקר, מלך שמת מזמן מנסה לחטוף אותו, ומשהו מאוד חשוב נגנב - ואז נאבד. ל...
