אני הולכת לחלוק איתכם הבנה קשה ... לצורך הפריקה נקרא לנמען גלוטן .
היי גלוטן. אתה יודע מה הבנתי אתמול בבוקר ? שאתה אוהב שאני משחקת אותה קשה להשגה. שזה מההתחלה למה נדלקת על להיות סביבי... כבר כמה פעמים אמרת לי שאני כמו חידה בשבילך-סוד שאתה מנסה לפצח, וכנראה בחיים לא תצליח. (וואלה מבינה אותך, אני חיה עם עצמי 18 וחצי שנים ולא יודעת כלום על עצמי...)
אז גלוטן יקר שלי, שמתי לב שכל פעם שאני כועסת ומתעלמת ממך אתה מקרקר סביבי כאילו אני כל העולם שלך. כשאני עצובה אתה מגיע במכונית, לוקח אותי לסיבוב או קונה לי ממתקים... אתה קונה לי ליומהולדת בובה של צב , למרות שרציתי צב אמיתי! אבל תודה על ההתחשבות...
הבעיה העיקרית בקשר הזה , זה שתמיד אני אצטרך להיות החידה, סוד סגור , לא לחלוק כשקשה לי כי לזה אתה מצפה ואז כבר לא תרצה אותי... אני עייפה מזה, אבל אחרי שבוע עם ההרגשה הזאת וההתעלמות החלקית ממך, אני שמחה לבשר שאני מתחילה להתרגל. במיוחד כשיש לי את הדף הזה לפרוק את התובנות הקטנות שבאות לי בזמן נהיגה, או באמבטיה... אני יודעת שאתה אדם מדהים, למרות שהעיניים הכחולות זכוכית שלך לפעמים מפחידות אותי כמו חרא, אבל זה לא אתה, זה אני. אני יודעת שאני לא אעיז פנים אל פנים, ולא בוואצפ, אבל פה אני נפרדת ממך...
היה טוב בפולין, היה טוב כל הדרך, אבל לא בא לי להרגיש מועקה כל פעם שאני סביבך...
ורק שתבינו, ששלחתי לו לפני יומיים אם הוא רוצה סיבוב של חצות והוא שלח שהוא עוזר לאמא שלו לנקות לפסח, ועכשיו הוא שלח לי אם זה עדיין רלוונטי כי הוא יודע שאני כועסת. זה רבותיי, מחזק טת הטענה שלי שהוא אוהב שאני קשה להשגה. מזוכיסט.
