הגיגים

הקדמה

"הבט בעולם, חפש את הארבעה,

אותם הכוחות, מהם הוא נבנה.

לו ימצאו, והיו מובנים,

קולם שוב נשמע, עימם העוצמה.

שמע את הרוח,  אמנם היא שקטה.

דוממת נושבת, אך לעיתים בחוזקה.

עוצמה בה, מוסתרת בחוכמה.

כחליל עץ, אך ידיים עליו,

קולו ענוג, ועימו השירה.

הבט אל האש, מה רב כוחה,

בוערת לוהבת, מרצדת אורה.

עוצמה בה, מוסתרת וגלויה.

כבן אנוש, אך מזון ינתן,

כוחו רב, ועימו העוצמה.

שמע את האדמה, התשמע את קולה,

בדממה מגדלת, ובשקט יופיה.

עוצמה בה, גלויה ופשוטה,

כלוחם הדגול, אך יתאמן,

בחן ילחם, ללא תבוסה.

הבט אל המים, תמיד בתנועה,

נקיים מהירים, זורמים בקבוצה,

עוצמה בהם, מוסתרת בטבעם,

כקבוצת אנשים, אך ליבם אחד,

לא ימוטו, כי מביאים הרפואה.

אלו הכוחות, יסודות ארבעה.

עוצמה בכולם, לו יובנו נכונה.

לו ישולבו, יתבטלו הם כולם.

אם יאוחדו,תתגלה הבריאה".

(שיר היסודות)

הקדמה

רבים חולפים על פני הדלת מבלי להבחין בדבר. זו רק עוד דלת מתכת האין כן? יש כמוה עוד עשרות, אך זו מיוחדת- זאת מעולם לא ראינו אותה נפתחת. אין זה דבר משונה, היש אדם שגילה את הדלתות?  לעיתים נשמעות שמועות אפלות על הדלת, בעיקר על מנת להפחיד אחרים, אבל אלו לרוב אלו מתקבלות ברוב צחוק וטפיחות ידידותיות על השכם בתגובה לשטות הזו. עם זאת: עדיין לפעמים יועדף עיקוף על פני לעבור ליד הדלת. לפעמים הדלת נעלמת, אנו זוכרים שהיתה כאן, או חושבים כך. איש מלבדנו לא זוכר את זה, אבל היא אכן הייתה, לבני אנוש קל יותר להאמין בכך שדבר מעולם לא היה או קרה מאשר קרה דבר אשר ה"מדע" האהוב עליהם לא יכול להסביר. הדלת אינה עוד סתם דלת, זוהי דלת לצד אחר, עולם אחר. ככל שיורדים לעומק האדמה, כך הסבירות שהדלת שתפתח לא תהיה עוד "סתם דלת" היא גבוהה יותר.

לרוב מי שנכנס לא רואה שום דבר מיוחד- רק מסדרון ארוך, מואר ותו לא, אבל מרגע שמתחילים ללכת בו הוא נמשך ללא סוף, וללא דרך חזרה. לפעמים המסדרון מביא אל חדר, לפעמים מרוהט בפאר ולעיתים ערום מכל חפץ. לפעמים המסדרונות מתפצלים, אבל בסופו של דבר אין זה משנה באיזה מסדרון האדם ילך- הוא ילך לאיבוד בכל מקרה. הדבר הבטוח היחיד הוא שבסופם גם יש דלת, אך ספק אם מישהו באמת יצליח לברוח דרכה מהמבוך, היא פשוט מובילה לעוד מסדרון או חדר.