Was》Louis Tomlimson

1.1

30/12/18

'רייזל'

'מה?', שאלתי לא מסתכלת עליו.

'בקשר למה שקרה לפני כמה ימים, א..אני מצטער', קולו נשבר.
הרמתי את מבטי אל עבר הספה מולי והסתכלתי עליו.

כן דיברנו מאז, אבל התנגדתי לנשיקות שלו ולחיבוקים שלו.
אני לא מבינה למה. אני הארי צריכה להיות לידו ולתמוך בו, אין לי את הזכות לכעוס עליו.

הנחתי את כוס התה והספר על השולחן והתיישבתי לידו.

'אני אוהב אותך רייזל', הוא החזיק את פני בידיו וחיבק אותי.
חיבקתי אותו כל כך חזק. פתאום פחדתי שיעזוב.

'תקשיבי אני צריך שתבטיחי לי משהו אהובה..', הנהנתי

'כל דבר, אהוב שלי'.

'את אוהבת את האחיות שלי והמשפחה שלי אני יודע את זה. את תמיד תשמרי עליהם שלא יקרה להם דבר רע נכון?', הוא שאל וכיווצתי גבות.

'ב..ברור, למה מה אמור לקרות?', הוא הניד בראשו.

'שום דבר. אני אשמור על המשפחה שלך אם הם יצטרכו ואת תשמרי על שלי. זהו'

'אני צריך להגיד לך עוד משהו.
אני אוהב אותך. את הפכת את החיים שלי למדהימים. אני שמח לקום כל יום רק בגללך. אני לא אהבתי אף אחת בחיים כמו שאני אוהב אותך. תודה לך על הכל ריי',הוא אמר ובשנייה ריסק על שפתיו על שלי.

ניסיתי להתעמק בנשיקה ולהתענג ולהנות ממנה, אבל הראש שלי לא הפסיק לחשוב. מה יש לו? למה הוא מתנהג ככה?

'לואי'

'שום דבר ריי. שום דבר חוץ מאהבה'

*למי שלא הבינה,היא באה לשאול אותו מה יש לו והוא ענה שאין לי שום דבר חוץ מאהבה.