אז ככה, יש לי התלבטות האם לכתוב את הסיפור בגוף ראשון או שלישי.
התנסיתי כבר עם סיפורים בגוף ראשון אבל רציתי לנסות גם בגוף שלישי. השאלה שלי היא אם זה הספר לנסות בו.
ולכן אתן לכם הצצה לכל אחד מהסוגים ואשמח שתעזרו לי לבחור.
גוף ראשון:
"אוסטין!" קולה של אימי נשמע.
"ממ.." מלמלתי והתהפכתי במיטה.
"קום, כבר מאוחר!" היא המשיכה.
"עוד דקה!" צעקתי בחזרה.
"הכנתי פנקייקים, אם לא תרד עכשין אתה לא תספיק לאכול לפני שזאק יבוא!"
פנקייקים? היא יודעת איך לשכנע אותי.
נאנחתי וקמתי מהמיטה, הולך לשירותים.
צחצחתי שיניים, מסתכל על עצמי במראה, מורגל למצבו של שיערי הפרוע. העברתי בו אצבעות כדי לנסות לסדר אותו קצת וכשלא נראה שזה מזיז לו נכנעתי וחזרתי לחדר להתלבש.
ירדתי למטה ונשקתי לאימי "בוקר טוב אמא." אמרתי לה.
"בוקר טוב חומד." היא החזירה.
התיישבתי ליד השולחן והתחלתי לאכול, לא שוכח למלא את הפנקייק בכמויות של סירופ.
"יש חדש בבית הספר?" נענעתי בראשי לשלילה בעודי ממשיך לאכול.
לפתע נשמעה צפירת מכונית שהפרה את הדממה. דחסתי לפי את שאריות הפנקייק, לקחתי את התיק ורצתי החוצה.
גוף שלישי:
אוסטין ירד במדרגות ביתו במהירות, למשמע שרשרת צפירות חזקות מבחוץ.
הוא עצר במטבח, לוקח את הסנדוויץ' שלו וצועק "ביי אמא, אוהב או-" קולו נקטע בעודו טורק את הדלת מאחוריו.
הוא מיהר להיכנס למכונית ולהיחגר במושב הנוסע , ממלמל "סליחה שחיכית.." חטוף.
הבלונדיני מאחורי ההגה רק גילגל את עיניו ואמר "אני עדיין כועס עלייך, אנחנו נאחר והמורה תכעס ות-" אך נקטע במהירות על ידי הברונטי שאומר "בסדר, צהריים בקפיטריה עלי." ורואה איך ג'רמי ישר מחייך ואומר "נסלח!" בעוד אוסטין מגחך לעצמו, יודע שאת הבלונדיני קונים רק באוכל.
-אז, מה אומרים?
