פרק 32- דואג לי

801 62 2
                                    

נלחצתי והתעלפתי

אני לא זוכרת כלום אחריי זה .... חוץ מאת הארי יושב ליידי בדרך לבית החולים

........

"הארי?"

😓

כאב לי הראש וקרח היה עליו

"תלחצי"

"מ...ה קורה פו? אני לא זוכרת כלום"

--נקודת המבט של הארי--

"מ...ה קורה פו? אני לא זוכרת כלום" היא אמרה לוחצת עם הקרח על המצח שלה

"התעלפת..."

"כמה זמן אני כבר פו?"

"כמעט עשר שעות" צחקתי

"אני ישנה עשר שעות???" היא נבהלה

"כן...אבל הרופא אמר שזה נורמלי..."

"למה נישארת פו?"

"דאגתי לך..."

היא גלגלה עיניים "איין לי כוח לענות לך בכלל...." היא צחקה
וגם אני

"אייך ישנת??? ככה על הספה???"

"לא ממש ישנתי..." אמרתי והראש שלי הסתובב קצת

"הארי?"

"מממ?"

"תודה" היא חייכה ונתנה לי נשיקה בלכי

רציתי לשאול אותה על כול הדברים שלא היו לי ברורים אבל.... לא רציתי להעמיס עלייה

"אייך את מרגישה??"

"בסדר... אתה יכול לבדוק מתיי אני יכולה לצאת?"

"אממ למה לצאת?? אממ...א..ני... אממ אוליי תשארי עוד קצת? לייתר ביטחון..."

היא קלטה שאני מסתיר משהו...

"הארי..?"

"טוב אני בודק..."

חזרתי אלייה עם תשובה שהיא יכולה לחזור

"יששש בוא!" היא תפסה אותי ביד ורצה לבחוץ

"אמממ אוליי נקנה גלידה בדרך?? נשב שם כמה דקות ...."

"הארי הכול בסדר?"

משכתי בכתפיים

"אני ממש רוצה הביתה..."


--שיחה מזאיין--

"אנחנו מוכנים אחי! אתם באים??"

"כן כן כן כן כן! בטח! עכשיו!"


תפסתי את דניאל ביד ונכנסנו מהר לאוטו

"חשבתי שאוכלים גלידה..." היא כבר אמרה מבולבלת

הגענו הביתה ועצרנו ליד הדלת

"יש לי הפתעה !"

2פרקים ביוםםםםם אהבתן?? אני יישמח אם תגיבו 😘😘

You & I - H.S fanfictionWhere stories live. Discover now