הארי עמד בצד מסתכל איך אהובת ליבו נותנת את ליבה,אהבתה לגבר אחר,גבר שלא הוא.
כאב לו, הרי הוא אמור להיות לצידה כשהיא בוכה או צוחקת, חולה או בריאה, להיות איתה ברגעים הכי טובים שלה אבל גם ברגעים הכי גרועים שלה להיות שם בשבילה ולאסוף את השברים ולנגב בשבילה את הדמעות כאשר היא צוחקת . הוא זה שצריך להיות האדם האחרון שהיא רואה בלילה והראשון לראות בבוקר הוא זה שצריך לגרום לה להיות מאושרת, להצחיק אותה עד שכואבת לה הבטן, להעיר אותה עם נשיקות קטנות ולשמוע את הצחקוק שלה כשהיא מתחילה לפקוח את עיניה.
הוא רצה,הוא כל כל רצה לרוץ לשם ולעצור ממנה לעשות את זה. לעצור ממנה להתחתן איתו! להתחתן עם הגבר שעומר לידה מתחת לחופה, מחזיק לה את היד ומסתכל לה עמוק בעניים, והיא מסתכלת עליו במבט האוהב והעדין שלה. מבטים מלאי כנות ואהבה.
״אני אמור להיות במקומו״ חשב לעצמו הארי
״לא אתה לא. את לא יכול להעניק לה את מה שהיא רוצה והוא כן יכול״ צעק תת המודע
הארי ידע שתת המודע צודק הרי רוז תמיד חלמה על חתונה גדולה בים ולהקים משפחה אבל זה אף פעם לא היה החלום של הארי
הוא לא מאמין בנישואים הוא חושב שהם חסרי משמעות ותמיד נגמרים בגירושין
הוא בחיים לא רצה ילדים משל עצמו
זה לא שהוא שונא ילדים הוא אוהב אותם אבל הוא לא רוצה ילד מהגנים שלו הוא לא רוצה להיות אבא
הוא תמיד חשב שהיא יהיה אבא גרוע
הוא לא יכל להפוך את רוז למאושרת אם הוא לא יכל לתת לה חתונה ומשפחה
״אבל אני יכול לתת לה אהבה״ ענה בחזרה הארי לתת המודע שלו
״לפעמים אהבה לא מספיקה״ ענה לי תת המודע
הארי רק השפיל את מבטו מבין שאין לו סיכוי מול גיימס, הבחור שחטף ממנו את רוז.
הארי שנא אותו אבל רק מהבחינה שגייס יכל ונתן לרוז את כל חלומה, גיימס בסך הכל בחור נורמלי
הוא מצחיק משכיל רציני ושואף גבוה והכי חשוב הוא רוצה להקים משפחה.
״אם יש מתנגדים לחתונה זו...״ הארי שמע את הכומר ברקע
״כן אני!״ הארי צעק בתוך ראשו אך לא יכל להביא זאת לידי ביטוי בקול הוא לא רצה להרוס את חתונתה של רוז אהובתו
״אני מכריז עליכם בעל ואישה״הכומר הכריז והארי ראה איך גיימס מקרב אליו את רוז ואוחז בפניה רגע לפני שהוא מנשק אותה, הנשיקה הראשונה שלהם בתור נשואים, נשיקה עדינה מלאת אהבה.
קריאות של שמחה נשמעו מהמשפחות והחברים שבאו לחתונה,
חתונת החלומות של רוז.
