שלום שוב
וול.. רובי מבולבלת.
נתחיל ככה:
היה היום מסיבת סיום והיה מגניב כי היה הרבה אוכל וזה.
שיחקתי שם תפקיד של אבא.
איזה פ א ק י נ ג כיף (:
אני ואמא שלי אכלנו *המון* ושמעתי מהצד
איזה ילדה בת שבע שאומרת "מה זההה אמא?? אין לך משחקים בפלאפון?! וואי חרא אמא." ביץ' את פאקינג בת שבע.
מי את שתדברי לאמא שלך ככה יא-
כן... זה עיצבן אותי נורא.
הקראתי איזה ברכה לכיתה שלי וסוף סוף הלכנו הביתה.
ובקשר לבילבול שלי...
אני מבולבלת לגבי איך שהוא מרגיש ומוזר לי.
אני כנראה כבר לא מרגישה כלום (אני מניחה..) וזה צריך להיגמר אבל זה לא נגמר.
וקצת נמאס לי שמנסים לדבר בשבילי ו"לעזור" לי ככה.
זהו לביינתיים;^;
