יאפ. אני. רובי. חיה בסרט.
זה לא בהכרח רע, זה דווקא נחמד לפעמים..
זה נחמד לפעמים להרגיש בעלילה כשאני השחקנית הראשית בה.
זה אפילו מעניין וזה מעסיק לפעמים...
זה גורם לי לרוץ הרבה במחשבות, לחשוב שאני מעניינת והחיים שלי מעניינים.
זאת אומרת,
אני נערה שעברה כל כך הרבה דרמה בחיים הקצרצרים שלה.
אתם יכולים לחשוב שאני סתם ילדה מתבגרת שחושבת שהכל סובב סביבה אבל אם תכירו אותי, אתם בטוח לא תחשבו ככה.
נכנסתי למחשבות כאלה בעקבות סדרה ישראלית בשם "מי נתן לך רישיון?!"
טיפשי, נכון? יכול להיות...
בגלל הסדרה הזאת היום שלי דיי ישתפר, אני ממליצה עליה בחום.
אני דיי בטוחה שגם כולכם הרגשתם כאילו אתם חיים בסרט לפעמים.
בטח כשרבתם עם ההורים או דרמות עם החברים, רגעים של אהבה וכו'.
ההרגשה הכתה בי היום דווקא כשהבטתי בנער זר בלי חולצה עם חברים שלו.
הבטתי אל הגוף הנאה שלו ואז אל פניו שחייכו אליי.
חייכתי במבוכה והשפלתי מבט.
זה היה דיי מביך וטיפשי אבל נהה, לא נורא.
זה בטח נשמע ממש נורא שילדה כמוני מביטה קודם לנער על הגוף ואז על הפנים😂
אבל אני מאמינה שכולם היו עושים את זה.
וזה הרגיש לי כמו איזה סצנה מפגרת מסדרה או סרט.
תודו שבטוח היו סצנות כאלה.
בקיצור,
היה לי יום סביר+ ומקווה שיהיה מעניין יותר מחר...
לילה דוב🐼
**********
העלתי משהו בטעות באיחור רציני אז אתם בטח תראו פריקה שלי ואז אני מדברת על מקרה מוזר.
לילה טוב~
**********
