(שלום! אנחנו נכתוב כאן אימאגין של היוןגין. מקווצ שתאהבו~
אנחנו נכתוב את זה מנקודות מבט שונות. אתם יכולים לבקש כל מה שתרצו! )
*הסיפור מכוון לשני המינים)
**(יש פה הרבה דברים מומצאים ולא הגיוניים. הדימיון שלנו
לכו תבינו😅)
הסבר:
היוןגין- 지니 (שם החיבה שלו בקוריאנית)
את/ה- ה/ש (השם שלך)
***עשינו שינויים!!!! תראו בפרק הבא😏
בואו נתחיל! Fighting!-
היום יום ההולדת שלי ואני לא עם המשפחה שלי. אני בקוריאה. איך הגעתי לפה? אני אספר בקצרה- אני הייתי בפנימיה ושלחו אותי לקוריאה, למה? כדי לעזור לאלף את הסוסים פה. אני בת 16 ומגיל שמונה התחלתי לרכב. אני לא הייתי אומרת שאני טובה... לא זכיתי בהרבה מדליות אבל אנשים אומרים אחרת. בקיצור , עדיין לא ממש התחלתי ׳פרויקט׳ או משהו עם הסוסים אבל אני מקווה שזה יקרה בקרוב.
גם בקוריאה אני נמצאת בפנימייה אבל היא יותר...חופשית. אנחנו דואגים לעצמנו,אפילו יש לנו את האפשרות להיכנס סוס הביתה.מגניב.
כשהיום הולדת שלי מגיע כך שנת הלימודים מתחילה. לא הייתי מקובלת כל כך ולא התחברתי לאנשים אחרים. תמיד הייתי משתחררת שעה מוקדם מכולם כדי שאוכל ללכת לחווה. היום , 10 באוקטובר, היה יום מיוחד. משום מה, המונים של בנות באו עם שלטים וצעקו והיה בלגן. לקח לי שנה להגיע לתוך האורווה והמדריך שלי משך אותי הצידה.
״מה קורה פה?״ שאלתי אותו
״מהיום, את תדריכי ותלמדי ארבע אידולים (idols) בגלל תוכנית כלשהי, את ועוד ילדה תעשו את זה. אני סומך עליכם.״
״אבל מה אם הפרויקט שלי?״
״אה נכון. דיברתי עם מנהל החווה ואת יכולה לעבוד עם הסוסה. אני רק צריך שתמצאי זמן.״
״אני אעשה את הטוב ביותר!״ אמרתי ורצתי לסוסה. היא הייתה סוסה חומה רזה ושיער ארוך. התחלתי לדבר איתה.
״אני יכולה לעבוד איתך! איזה כיף~. מעניין מי יהיו אלה שאני צריכה לעבוד איתם...מקווה שהם לא יהרסו אותך..❤️)
(מקווה שאהבתם! המשך יהיה בקרוב~~)
