למחרת הגעתי לחווה והם כבר חיכו לי שם. דיברתי עם גונגטאי וכשהיא ראתה אותם היא התעלפה מהתרגשות.
״אוי מיי גאד אוי מ-״ סתמתי לה את הפה ודחפתי אותה אחורה.
״בוקר טוב. אתם מוכנים לעבוד קצת?״ שאלתי את הבנים ורק סוהון וגונגקוק ענו. למה הם כאלה סנובים? הגענו למסדרון ולימדתי אותם קצת איך מטפלים בסוסים ומה התפקיד של כל הדבר. זה לקח להם שעתיים.שעתיים! כאילו, למה? זה לא כזה קשה...
התחלקנו לקבוצות קטנות. אני הייתי עם סוהון והיוןגין בזמן שגונגקוק וצאן הסתדרו יופי. כמעט. סוהון הלך לעזור להם ונשארתי עם היוןגין.
״אתה מבין את זה?״ שאלתי אותו והוא הנהן. הייתי צריכה להיפתח עליו יותר, הוא לא יכול להיות כל כך סגור ככה.
סוהון חזר וביקשתי ממנו להביא את רוז. הוא באמת הקשיב לי.
״תגיד.. אני צריכה עזרה״ אמרתי לו והוא הרים מבט. וואו.
״במה?״ הוא שאל אדיש.
״אני צריכה ללכת לקטוף פרחים למשחות שאני מכינה ואני רוצה שתעזור לי. זה בסדר מבחינתך ?״
״כן..בטח.״ יאי,שמחתי. אולי אני אצליח להיפתח עליו...
ביקשתי מסוהון שישגיח עליהם והלכתי עם היוןגין לגן הפרחים. הוא עזר לי לאסוף ונכנסה עוד קבוצה. הוא לא ממש התייחס עד ששמענו צעקה.
״היוןגין אופהההה״ הוא קפץ מהמקום והתחבא מאחורי.
״מה קרה?!?״ שאלתי אותו אבל הוא לא ענה.
״תעזבי אותי משוגעתתתת״ הוא צעק והילדה רק רצה אחריו.
״אבל גינייי״
״לאלאלאלאלאלא תעזבי אותיי״
״גיני אתה לא אוהב אותי??״
״לא! בפעם המיליון לא!״ הוא אמר ותפס לי את היד. רצנו כל הדרך חזרה .
עצרנו מתנשפים.
״מי זאת ומה קרה?!?״
״ש-שום דבר..״ הוא אמר והושיט לי את סלסלת הפרחים הריקה ״נמשיך מחר״ הוא אמר ונכנס לתוך הבית.
בנתיים אני חזרתי לאורווה ונראה שסוהון השתלט עליהם יפה. כל אחד עשה את העבודה שלו בשקט. הם בירכו אותי לשלום ונופפתי להם בחזרה. התקדמתי לכיוון רוז. לקחתי אותה והתחלתי להריץ אותה, היא התנגדה כל הזמן ולא באה עלי. וויתרתי להיום.
החלטתי להיכנס הביתה ולחכות ליום שמחר. אולי הוא יהיה יותר טוב...
