פרק 16

7.6K 226 91
                                    

"זו את מה?" שירה שואלת לא מבינה
"אני זאת שאוראל בגד בה איתך" אני מסבירה את עצמי ומסתכלת למטה ומשחקת בציפורניי כל הדמעות עולות לי.
אני מסתכלת על שירה שהולכת למטבח ומוציאה כוס מים ומוזגת.
היא מביאה לי כוס מים בצורה כזו שמבהילה אותי.
"דברי" היא מצווה
"הכרנו לפני שהכרת לי אותו. הוא הגיע לבר והתחיל איתי ומפה לשם שכבנו. פעמיים. כמה ימים אחכ הוא הגיע לפה בתור חבר שלך. שירה הייתי בהלם נשבעת לא ידעתי כלום. דיברנו והא נשבע שהוא בגד בך רק איתי והוא נמשך אליי רק מבחינה גופנית ושהוא מאוהב בך והחלטנו שזה ייפסק ולא נגיד לך כדי לא להרוס לך כי ראיתי כמה את מאושרת.
כל פעם יצא מצב שנשארנו לבד התנשקנו והייתה בינינו תשוקה אדירה" אני אומרת ולוגמת מהמים.
" התאהבתי בו שירה. אני אגואיסטית בטירוף ואני חברה חרא. אני יודעת את זה" אני אומרת בגימגום חנוקה מהדמעות

"לירי פשוט עופי מפה. אני לא רוצה לראות אותך בחיים" היא אומרת בשיניים חשוקות.

אני הולכת לחדר לוקחת כמה בגדים ויוצאת מהחדר.
אני רואה את שירה עומדת ליד הדלת מחכה שאלך
"אני מבינה שאת כועסת. ויש לך על מה. אבל שתדעי שאני אוהבת אותך כמו אחותי . לתמיד . ואני מצטערת בטירוף והלוואי שיגיע יום שתוכלי לסלוח לי" אני אומרת ויוצאת מהדלת.

כל הגוף שלי מסתחרר ואני פשוט מרגישה רע. אני נוסעת למרפאה. אני חייבת להיבדק.

הרופאה כבר עשתה לי כמה בדיקות דם. ישר קיבלו אותי האחות נבהלה מאיך שנראתי והכניסה אותי ישירות ועכשיו אני מחכה לתוצאות.

הטלפון שלי מצלצל ואני רואה את שמו של אוראל מתנוסס על הקו.
"הלו" אני עונה בצרידות
"לירי הכל בסדר? את נשמעת לא טוב" הוא אומר בדאגה
"אוראל אני אצל הרופאה משהו דחוף?" אני שואלת
"סוף סוף, מי שיכנע אותך שירה?" הוא שואל בהקלה
"אני ושירה לא מדברות סיפרתי לה אוראל" אני אומרת בקול חנוק מדמעות
"אני בא ביי" הוא אומר ומנתק לי בלי שאוכל לענות אפילו.

אחרי עשרים דקות הוא הגיע.
עיניו מצאו את שלי והוא התקדם אליי במהירות. ואסף אותי לחיקו כשאני בוכה .
" ששש אל תבכי יפה שלי, יהיה בסדר אני מבטיח" הוא אומר.
שמי נקרא בכריזה ואני הולכת לחדר המבוקש באפיסת כוחות.
"לירי, מה שלומך?" הרופא שואל אותי עם עיניים דואגות
"אני בסדר תודה. יש תוצאות?" אני שואלת
"חסר לך המון ברזל. את צריכה לאכול בשר. זה חשוב ממש. הבשורה השנייה היא שאת בהריון. מזל טוב!"
אני מרגישה את עולמי חרב. הריון ? לא מתקשר למציאות שלי בשום דרך!

"אני רוצה לעשות הפלה" אני אומרת כשעיניי דומעות
"איזה חודש אני? איך יודעים?" אני שואלת
ומציפה את הרופא בשאלות
אני נשכבת על מיטת הרופא ומרימה את חולצתי. הוא מניח גל קר ומסתכל על העובר שלי.
"את כבר חודש וחצי בהריון" הוא אומר ומנסה להרגיע

"איך קובעים תור להפלה?" אני שורלת במהירות
"אני מציע לחשוב על זה קצת. את מאוד נסערת לירי. האבא בתמונה?"הוא שואל
"בבקשה תקבע לי תור להפלה אין לי איך לגדל ילד. אני רק בת עשרים" אני אומרת ומתחמקת מהשאלה

"לירי את לא צריכה להתמודד עם זה לבד אם האבא לא בתמונה את מוזמנת להתייעץ עם עובדת סוציאלית"
"הוא בתמונה אבל אני לא רוצה ילד כרגע פשוט תקבע לי תור" אני אומרץ עצבנית ומתוסכלת

הוא קצת נבהל מהתגובה ומתקדם לכיוון המחשב
"סליחה אני במצב רוח לא טוב היום. אני פשוט יודעת שלא אוכל להתמודד עם תינוק כרגע. תוכל לקבוע לי תור בבקשה?"
אני מבקשת והוא קובע לי תור לעוד שבוע וחצי.
אני יוצאת מהרופא ומתקדמת לכיוון אוראל.
"יפה שלי. מה הוא אמר לך?" הוא שואל

"אוראל זה נגמר בינינו. בבקשה לך מפה לך יש את החיים שלך ולי את שלי" אני אומרת חנוקה מדמעות

"זה לא משנה את העובדה שאני דואג לך לירי. דברי. מה קרה? מה הרופא אמר לך?" הוא שואל ומחזיק את פניי ביידיו.

"אני בהריון" אני אומרת והולכת ממנו במהירוץ לכיוון מעליות המרפאה.
" מה את בורחת?" הוא מתקדם לכיווני
אני מחכה למעלית והוא נוגע בכתפי ואני מזיזה את ידו

"תעזוב אותי זה לא עיניין שלך"
זה הילד שלי שם בבטן שלך בטח שזה עיניין שלי. לירי אל תשגעי אותי"

"מי אמר שזה שלך" אני אומרת ונכנסת למעלית. ברור שזה שלו הרי אני חודש וחצי בהריון והתקופה שלנו כבר חודשיים לפחות. הוא נותר המום מחוץ למעלית .

אני מתקדמת לכיוון האוטו רואה את אוראל רץ לכיווני מתניעה מהר את המכונית ונוסעת.
לאן? אני כבר לא יודעת .

בגידה // Drivers Where stories live. Discover now