נשמע הצלצול הגואל והנה הסתיימו הלימודים להיום. פגשתי את טיילור וליאל בדרך לשער בית הספר ״ליז מה את עושה היום?״ ישר חשבתי על רודריגו, שוב לחיי הדאימו ״ליז?״ ״אה טיי אני הולכת לרודריגו אנחנו מתחילים את העבודה״ טיי חייכה אלי ״אל תעשו שטויות״ גיחחתי הדבקתי לה ולליאל נשיקה בלחי, פניתי אל כיוונו של רודריגו אשר חיכה לי בשער. נכנסנו אל תוך המרצדס השחורה שלו, חגרתי והוא הפעיל את הרדיו.
נוגן שיר שאני ממש אוהבת ״2002״ שרתי בעדינות מקווה שרודריגו לא יקשיב לזה בחשש שלא יאהב.
הגענו לביתו לא גדול מידי לא קטן מידי, אלא צנוע. אימו ישבה בסלון התעסקה במחשב שלה אמרתי לה שלום ולאחר שרודריגו נשק ללחייה עלינו למעלה, חדרו מסודר יחסית לנער ממוצע בגילנו. הוא נזרק על מיטתו ואני עמדתי מובכת על יד מיטתו, כאשר הוא סימן לי לבוא לשבת לידו התיישבתי בחשש ״אוקי, בוא נתחיל את העבודה״ ״רגע אני רוצה להכיר אותך״ הוא התחיל לשאול שאלות רבות.. על העבר שלי על משפחתי אם אני נמצאת בזוגיות.. כאשר הוא שאל על משפחתי הרגשתי מחנק בגרוני לא יכולתי לשאת זאת יותר רק המחשבה עליהם המחשבה שאם הם לא היו יוצאים מהבית באותו יום היינו עכשיו כולנו יחד מחוייכים ומאושרים, יצאתי מהחדר בבכי ונכנסתי לשירותים נעלתי את הדלת נשעתי עליה והחלקתי כלפי מטה כאשר ברכיי צמודות לחזה שלי והידיים נמצאות על ראשי ובכיתי, ״ליז תפתחי את הדלת.. בבקשה ליז
אני מצטער לא חשבתי שזה נושא רגיש..״ התייפחתי עוד יותר, כעבור כמה דקות החלטתי לפתוח לו את הדלת הוא נכנס פנימה הצמיד אותי לחזהו וחיבק אותי חיבוק חם הוא ליטף את שערי בעדינות והרגיע אותי, ״תודה״ הוא הסתכל עליי חייך הוא רכן לכיווני ונישק אותי, זה הרגיש טוב אבל משהו פה הרגיש לי גם לא נכון התנתקתי ממנו ורצתי לכיוון דלת הכניסה התחלתי לרוץ לכיוון ביתי שלמזלי לא היה רחוק מפה כל כך בהתחלה הוא רץ אחרי עד שהוא איבד אותי, הטלפון בכיסי צלצל וצלצל קיבלתי מלא הודעות התעלמתי מהצלצולים ונכנסתי הביתה נעלתי את חדרי ושקעתי במיטה.
YOU ARE READING
Im lost without you
Randomאני מרגישה אבודה כל כך בעולם הגדול הזה איבדתי את עצמי כל כך הרבה מכשולים בשביל מישהי קטנה שרגילה לקבל הכל. אני התעוררתי לסיוט איך זה קרה בשנייה כל עולמי התהפך והחשיך איבדתי הכל ברגע אחד קטן כל מה שאי פעם היה לי נעלם כלא היה זה יום שאני בחיים לא א...