פרק 12

14 2 0
                                    

כאשר התעוררתי, קמתי לשטוף את פניי ולצחצח את שיניי יצאתי מחדר השירותים חזרה לחדרי , סבתי אמרה לי להתארגן ולרדת מטה כיוון יש מישהו מבית הספר שמחכה לי, בגלל שהיום יום שישי ואין בית ספר לא הבנתי למה ומי שם. החלפתי בגדים סידרתי את שיערי וירדתי מטה, פי היה פעור כאשר ראיתי את רודריגו על הספה שהוא ראה אותי הוא רץ לחבק אותי לא הגבתי, עליתי מעלה והוא אחריי, אחרי שנכנסנו לחדרי רודריגו נעמד מולי ראיתי בעיניו ניצוץ של דאגה ״ליז את בסדר! כל כך דאגתי לך את לא מבינה כמה. למה רצת ככה וברחת ממני?״
מבט כללי
ליז השפילה ראשה ומיד לאחר כך הסתכלה בעיניו של רודריגו שוקלת אם לספר לו על הוריה ועל מה שקרה, והוא בזמן הזה מביט בה בחזרה במבט דואג מסוקרן לדעת מה הסיבה שגרמה לה לבכות ולרוץ מביתו מה הסיבה שגרמה לרודריגו לדאוג לה כל כך רודריגו לא חיכה שנייה והוא חש בכך שקשה לה הוא הצמיד אותה אליו וחיבק אותה חזק, היא הייתה צריכה את זה.
חזרה לנ.מ ליז
הוא חיבק אותי חזק, הודתי לו על זה בליבי הייתי צריכה את החיבוק הזה באיזשהו מקום זה עזר לי שהוא פה איתי.
הוא התיישב על מיטתי, לקחתי את התמונה שלי ושל הוריי מהמדף וחיבקתי,בזמן שעיני מטפטפות. ועל צווארי תמיד מונחת שרשרת שאימי נתנה לי שהייתי קטנה. הסתכלתי על התמונה בהערצה גדולה להוריי המדהימים, הסתכלתי לרודריגו עמוק לתוך עיניו ושפכתי הכל.

Im lost without you Where stories live. Discover now