זהרה⚠️הפרק הזה הוא בין הפרקים הכי עצובים בספר למי שיש לב חלש לא ממליצה לקרוא את הפרק ורק שתדעו היה לי קשה לכתוב אותו קיצר קריאה מהנה
נ.מ פארק גימין בן ה10 חזרתי מהבית ספר כמו כול יום "אומה אפא אני בבית" צעקתי אבל אף אחד לא שמע התחלתי להילחץ רצתי לחדר שלהם ומה שראיתי באותו הרגע היה סיוט חיי ראיתי את הכלב שלי שוכב על המיטה מדמם כולו "טופייי לאאא אל תמות בבקשה לא" בכיתי בקול ושמעתי דלת נפתחת אלה היו אפא ואומה רצתי אליהם "אומהה אפא טופי מת" הם הסתכלו עלי בשוק ואז אומה אמרה "גימיני רוצה ללכת עם אומה ואפא לעשות כיף חיים" "כןן כן" השבתי לה הלכנו שלושתינו לפארק השעשועים ולגלידריה בדרך חזרה היה מבול מטרוף שחסם את שדה הראיה של אפא שלי שבדיוק נהג אפא המשיך לנסוע לא יודע איפה הוא נמצא ופתאום בום! אפא נתקע בעמוד עם האוטו וכול המושב הקדמי נמחץ אני יצאתי מזה בשלום יצאתי מהאוטו מהר בשביל לראות שגם ההורים שלי בסדר ראיתי הרבה אמבולנסים ומשטרות "מה קורה פה?" צעקתי הרופא: "אני מצטער ילדון אמא ואבא שלך לא שרדו את התאונה הם מתו! ".." "ומאז אותו יום אני חיי לבד"
נ.מ גין "גימיני אני מצטער אני מצטער שהיית צריך לעבור את הסיוט הזה" אמרתי וירדו לי דמעות חיבקתי את גימין חזק הרגשתי נשימות קטנות על החזה שלי מה שאומר שהוא נרדם "אל תדאג גימין מהיום אני אשמור עליך!"
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אני לא בוכה אתם בוכים?! אז זה הפרק חברים חזרתי וואו
