נ.מ גימין
התחלנו ללכת לכיון הכיתה רק שאז הרגשתי מישהו מושך את מכנסי למטה הסתובבתי כדי לראות מי זה זה לא היה אחר מאשר קים נאמג'ון חברו הטוב ביותר של יונגי הסמקתי בטרוף שקלטתי שכול בית הספר מצלם אותי בתחתונים הרמתי את מכנסי במהירות ורצתי לשרותים נכנסתי לתא רנדומלי התחלתי לבכות שמעתי דפיקות חזקות על הדלת "לך מיפה מי שזה לא היה"צעקתי אבל הדפיקות לא הפסיקו נאנחתי ופתחתי את הדלת עמד שם לא אחר מאשר קים סוקגין חברי הטוב השני "אתה בסדר?!"שאל גין בדאגה "כ-כן"עניתי "גימין אל תשקר אני רואה שבכית מה קרה??" התחלתי לבכות חזק יותר הרגשתי את החיבוק החם של גין בכיתי בחזה שלו "גימיני הכול יהיה בסדר אתה תראה יש לך עכשיו שיעור לא כדאי שתלך?" "אני נראלי אבריז אין לי כוח לילדים האלו שיצחקו לי בפרצוף במשך45 דקות שלמות" "איך שבא לך ותדע שאני פה תמיד כול דבר קטן אני כאן" אמר גין
חייכתי חיוך קטן "תודה גין היונג" אמרתי ורצתי משם הלכתי לחצר התיישבתי מתחת לעץ נרדמתי
-לאחר כמה שעות-
קמתי במקום לא מוכר "יאא איפה אני?!?!" צעקתי "שלום גם לך פרינססה לא התגעגעת אלי?" "יונגי דיי אני רוצה הביתה למה אני פה????" "אוי גימין גימין כמה שבא לי להחטיף לך אגרוף ענקי לפרצוף אבל לא אני לא עושה את זה למעשה הבאתי אותך לפה בשביל להשלים איתך" "לה-השלים א-איתי?! יונגי אתה בסדר יש לך חום??" אמרתי כאשר אני עדין בשוק "כן גימין תתפלא אני רוצה להשלים איתך מי היה מאמין" זה בטח עוד תכסיס שלו אני חייב לברוח
"יש לי עכשיו שיעור יוגה נדבר אחר כך אה?" "יודע מה גימין ניפגש היום בארבע בבית קפה אוקי?" "אוקי"נאנחתי והלכתי משם רצתי הביתה כמעט הגעתי רק שאז....אזזז זה הפרק מצטערת שלא העלתי הרבה זמן מקווה שתאהבו 🤗 השקעתי המון מאמץ בפרק אשמח לשמוע ביקורת בקיצור תהנו!!!⚘🌷⚘🌸🦄⚘🌷⚘🌷