צייתי לי

פרק 8 | סוהון אופפה!

"ווהיונג אני באמת יכול לסמוך עלייך?" צ'אן שאל את חיילו החדש שבעצם הפך להיות בן משפחתו החדש. "כן אדוני, אני נשבע לך בחיים שלי שאני נאמן לך." הצעיר השיב.
צ'אן הבחין בצידו השמאלי של לחיו צלקת,
התקרב אליו כמה צעדים ושלח ידו, נגע בצלקת והבין כי זה נעשה מסכין.

הנער נרתע מעט בהתחלה אך מהר מאוד נרגע, ידע כי הוא נמצא בידיים טובות ושאדונו החדש לא יפגע בו בשום אופן. "מי עשה לך את זה?" הוא שאל למרות שהתשובה הייתה לו ממש ברורה. "אדון סונג." הנער השיב בהשפלת ראש. "בן כמה אתה?" הוא שאל כשהביט בו רציני. "חמש עשרה."

"מה???! חמש עשרה?! חמש עשרה ואתה היית המפקד של היחידה הזאת?!" צ'אן היה המום ממילותיו של הצעיר, הוא לא האמין על כך... בן חמש עשרה והוא כבר מפקד יחידה? זה היה מטורף בשבילו. ווהיונג ציחקק מתגבותו והנהן. "איך בדיוק משפחת סונג מינו אותך לתפקיד המפקד?" הוא שאל בקיווץ גבות.

"אני לוחם טוב אדוני, כבר מגיל שבע התחלתי ללמוד לחימה." הצעיר השיב.
"ומה עם ההורים שלך...? הם יודעים שזה מה שאתה עושה?" הוא שאל, ראה שהבעתו של הברונטי שעמד מולו משתנה לעצב.
"אין לי הורים אדוני... ננטשתי בגיל שלוש... אני רק יודע שאמא שלי מעשנת סמים כבדה ואבא שלי אלכוהוליסט." הנער השיב עצוב וליבו של צ'אן נצבט.

"רגע אמא מסוממת? אבא אלכוהוליסט?
מה הולך כאן?" הוא חשב לעצמו עם עיניים פעורות. "תגיד ווהיונגי, השם משפחה שלך זה ג'אנג במקרה...?" הוא שאל, מקווה בליבו שלא. ווהיונג הביט בו מופתע והנהן. "כ-כן אדוני... איך ידעת?" הוא שאל וצ'אן נחנק, החל להשתעל. "אה כי ראיתי כנראה ברישומים החדשים." הוא תירץ ושיחרר אותו.

הראש שלו לא הפסיק להיות במחשבות על כך, ייתכן שהוא ו-ווהיון אחים? ייתכן שעשו לו מה שעשו לווהיון? הוא כה ריחם על אותו ילד קטן שבמקום להיות בבית וללמוד הוא הפך להיות חייל של משפחת פשע. הוא גילה אמפטיה אל הילד והבטיח לעצמו שאם הם אכן אחים בדם, ווהיונג עובר לגור איתם והוא גם יהיה בנו. "צ'אן בוא! חשבנו על תוכנית!" ג'יה צעק לו מהצד השני והוא התקדם אליו ואל חייליו.

הם סיפרו על התוכנית והחלו לפעול, בנתיים בזמן שחייליו עושים את הדברים שהם צריכים לעשות הוא הלך לראות מה עם נאיונג.
הוא התקדם אל חדרה וכשהגיע אל המזדרון שמע קולות של צחוק. הוא התקדם עוד ועוד לאט לאט ושמע כי זה ווהיון והיא.

ברגע שהוא נכנס שניהם הסתובבו אליו והוא הביט בווהיון שחייך אליו. "שלום יפה שלייי!" הוא אמר לו עם חיוך כשהושיט לו את ידיו ו-ווהיון קפץ עליו בחיבוק. "אבא." הוא מלמל כשחיבק אותי וצ'אן חיזק את החיבוק.
"על מה צחקת עם אמא?" הוא שאל אותו ונאיונג קמה מהמיטה ואמרה "אתה רוצה שאני אדגים לך?"

גרמה לפניו להביט בה בבילבול וברגע אחד היא התנפלה עליו ועל ווהיון בדיגדוגים.
הוא התחיל לצחוק בקול רם ביחד עם ווהיון, לא ידע איך לצאת מזה ובסופו של דבר הוא הצליח כשראה שהיא כבר מתעייפת ותפס את ידה, רכן מעליה.