Liegin

- 6 -

״היונג״ אמרו שני הבנים שהיו ערומים לגמרי ובסיטואציה די מביכה, ״היונג איך נכנסת? החדר נעול, אני נעלתי אותו״ אמר ג׳ונגקוק במבט מבוהל, ״כ..כמה ראית? ״ שאלתי בקול רועד מפחד. ״דבר ראשון מה נראה לכם שאתם עושים? אתם יודעים מה יקרה אם דבר כזה יתגלה כל מה שהשיגנו עד עכשיו יהרס, החלומות שלנו, השאיפות שלנו, הכל ירד לטימיון בגלל מעשה כזה נועז שלכם, המשפחות שלכם, ג׳ונגקוק אח שלך, המעריצים שלנו, שלכם, איך אתם לא חושבים? שלא נדבר על שאר הרגשות של הממברים? חשבתם איך הם ירגישו? אני לא מבין אותכם, ג׳ימין, אתה הבוגר מבין השניים לא יכלת להתאפק?״ אמר הוסוק בקול מבקר.

״היונג..אני..״ התחלתי להגיד כשדמעות זלגו על פני ״היונג..אני יודע שזה שוק אני יכולה להבין אותך אבל בבקשה תעצור שנייה אתה מכיר אותנו הכי טוב, אתה יודע שאנחנו לא ניתן לזה לפגוע באף אחד, אתה יודע את זה״ אמר ג׳ונגקוק וניגש לעבר הוסוק, ״היונג..אני מצטער״ אמרתי בקול רועד מבכי, ״אני כל כך מצטער״ אמרתי שוב והתיישבתי על המיטה שלי, מנסה להירגע אך ללא הצלחה הדמעות לא מפסיקות לרדת, המחשבות לא מפסיקות להתרוצץ לי בראש. ג׳ונגקוק ניגש אלי מבוהל, ״ג׳ימיני היונג, תסתכל עלי, בבקשה תפסיק לבכות״ אמר לעברי וניגב לי את הדמעות, המעג הרך של ידיו החמות גרם ללב שלי להחסיר פעימה, הדמעות הפסיקו לרדת, הכוח שיש לג׳ונגקוק עלי פשוט גדול מידי.

״ילדים אני חושב שאתם צריכים להתלבש קודם״ אמר הוסוק לעברנו והתחיל לצחוק, ״אתה צוחק?״ אמרתי מבולבל, לא מבין את הסיטואציה שאני עובר כרגע ״אמאל׳ה ג׳ימיני, בחיים לא ראיתי אותך היסטרי ככה, גם לא אחרי שפידי נים הודיע לנו שאנחנו צריכים לכתוב שיר ושזה יהיה אלבום סולו של כולנו״ אמר הוסוק בצחוק מתגלגל, ״ זאת נראת לך סיטואציה מצחיקה?״ אמר ג׳ונגקוק בעצבים, ״תראה איך הוא בוכה״ הוסיף, ״כן אבל תראה איזה חמודים אתם, הרגע הזה שהצלחת להרגיע את ג׳ימין בשנייה רק ממגע קטן, איך אני יכול לכעוס עליכם שאתם כל כך מאוהבים אחד בשני והידעה שרק אתם לא שמתם לב לזה גורמת להכל להיות עוד יותר מצחיק״ אמר הוסוק בקול מתגלגל לג׳ונגקוק, ״תתלבשו ותרדו למטה השארנו לכם אוכל״ הוסיף הוסוק, ״רגע היונג, אז אתה לא באמת כועס עלינו?״ שאלתי כדי לקבל תשובה ברורה, ״ברור שלא, אבל יש לכם מזל שזה אני שנכנסתי ולא שוגה היונג״ אמר הוסוק והתחיל לצחוק שוב בזמן שפנה לכיוון היציאה, ״רגע היונג אבל איך נכנסת״ שאל ג׳ונגקוק שוב את אותה השאלה, ״אה עם המפתח, חשבתי שג׳ימין נירדם אז באתי להעיר אותו, פעם הבאה שימו שלט, נא לא להפריע!״ אמר הוסוק בקול מרוצה ומאושר שתפס את החברים שלו על חם ״ג׳ימיני אחלה תחת״ אמר הוסוק בצורה מתגרה ויצא מהחדר כשהוא עדיין צוחק.

״אני לא מאמין שהוא עשה לנו את זה הרגע״ אמר ג׳ונגקוק מופתע, ״לפעמים בא לי אוח״ המשיך להגידועשה תנועת מעיכה עם היד ונעצר ״טוב לפחות הוא מקבל אותנו״ אמר לעברי ולקח אותי לחבוק חם בין ידיו, גופי עדיין רעד, אני לא מעכל את הידיעה שהוסוק היונג תפס אותנו, ״הוא אמר שרק אנחנו לא שמנו לב, רגע אז זה אומר שכולם יודעים שאהבתי אותך רק אתה לא שמת לב?״ אמרתי מנתח את המילים של הוסוק היונג ״זה אומר שקים טאהיונג ידע שאני אוהב אותך אבל כל פעם שהייתי באזור הוא החליט לגעת בך, לחבק אותך ולפעמים אפילו לנשק אותך בצוואר וכאלה, וואה הילד הזה״ אמרתי בעצבים ולקחתי חולצה ביד, מוציא עליה את כל העצבים שלי, ״גי׳ימיני על מה אתה מדבר״ אמר ג׳ונגקוק לעברי ״אתה באמת לא שמת לב לחיבת יתר שטאהיונג הפגין כלפיך כל פעם שאני הייתי בסביבה״ אמרתי לעבר ג׳ונגקוק ״האמת שכשאתה היית בסביבה הוא עוד היה מאופק טיפה, פעם הוא פשוט נכנס לי למיטה בלילה והתקרבל איתי״ אמר ג׳ונגקוק לעברי והסמיק ממש. ״הוא עשה מה? מתי? ומה אתה עשית? מה? ואה הילד הזה באמת!״ אמרתי בעצבים וניסיתי למחוק את התמונה הזו מהראש שלי.