יומן החלומות שלי

פרק 3

אוקי אתמול לא עלתי פרק כי לא הרגשתי טוב😅 אני ממשיכה את הספר.😁
--------------------------------------------------------

שניתקלתי בג'ימין לא ידעתי מה לעשות פשוט אמרתי היי וזהו.
"היי יונגי לאן את הולך?"
הסתובבתי עליו לפני שישבתי "אני נח קצת"
אמרתי לו "אוקיי" ענה לי פשוט שתיתי מים כמו שאמרתי אני לא שותה אלכוהול.
הוא באה לשבת לידי לא הרגשתי נוח חשבתי על מה שקרה בצהריים זזתי אל הכיסא באי נוחות.
"מה קרה? יונגי למה אתה לא שותה?"
"אני לא שותה אלכוהול ג'ימין"

נהיה שיחה ביננו למה אני לא שותה זה לא שלא באלי לשתות אני לא שותה בגלל מה שקרה עם אבא שלי בילדות.
מין טראומה כזואת.
לא אמרתי את זה לג'ימין כי לא רציתי לדבר כל כך על זה.
ואז אברנו נושא דיברנו למה אני לא לומד בקולג'?

"אז יונגי אתה לומד בקולג'?"
"לא אני לא לומד בקולג'."
"למה?"

אני בתור ילד הייתי לומד אבל גם ילד מאוד רע אז לא רציתי ללכת לקולג'.

"יונגי למה אתה לא לומד בקולג'?"
"אני לא רוצה לדבר על זה"

ככה אמרתי כי זה נכון באמת לא רציתי לדבר על זה.

"יונגי תקשיב אתה יכול לספר לי הכל מעל הכל אני מקשיב לכל מילה ומאמין לכל מילה אני ילד כזה טוב?"

ככה ג'ימין אמר לי הוא לא היה ניראה שתוי אבל לא רציתי לדבר על הילדות שלי אני עד עכשיו כתבתי ביומן שלי לא יודע עם זה רעיון טוב לדבר על זה.

"בוא החוצה אני רואה שאתה צריך אוויר"

באמת רציתי אוויר היה חנוק במועדון אז פשוט יצאנו.

"אז יונגי אתה רוצה לספר לי או לא?"

הוא היה ניראה ילד טוב לא מזיק אולי אני כן ידבר איתו על זה? טוב יאלה מה שהיה היה.

"אני יגיד לך למה אני לא שותה אלכוהול שהייתי בן 15........'נשימה עמוקה'
אבא שלי היה שתוי לגמרי רציתי לעזור לו כי הוא כימעט נפל והוא פשוט צעק עליי על כל מני דברים"

"על איזה דברים יונגי?"

לא ידעתי עם לענות כל כך אבל פשוט אמרתי.

"אמא שלי............'עוד נשימה עומקה יותר' ניפתרה בלידה שלי היה כי היה לה קשה......'רעדתי קצת'
כי היה לה קשה ממש ללדת אותי........
אז אבא שלי פשוט צעק עליי שבגללי
אמא שלי ניפתרה לא הייתי צריך לבוא לעולם הזה......
"באלי לשים לב נפעל על הלכי שלי שתיי דמעות ניגבתי אותם מהר שג'ימין לא יראה והמשכתי"

"רצתי לחדר שלי בכתי..........טוב הייתי בן 15.
אחרי זה הלכתי להתקלח......... ופשוט אבא שלי עמד ואמר לי לבוא עליו שהוא לא יעשה כלום לי.........
אבל היה לו חגורה ביד.......'אני התחלתי לבכות קצת ג'ימין ראה אותי בוכה אז פשוט חיבק אותי פעם ראשונה בחיים האלה קיבלתי חיבוק חם'
הלכתי להתחבא ממנו אבל זה לא עזר הוא פשוט הצליף בי עד שאני הייתי מעולף אל הריצפה......."

"ואוו יונגי איזה ילדות הייתה לך.
אני לאומת זואת כמו שאתה רואה אני איש עשיר אבל ממש ממש לא מפונק.
אני עוזר לההורים שלי בהכל אבל הם לא הרבה איתי.
הם אנשי עסקים אז הם נוסעים  ואני לבד.
אני כן לומד בקולג' אבל משעמם שם בלי חברים אני תמיד לבד אני כן מקובל אבל אין לי כל כך הרבה חברים שם אז כיאלו זה מעצבן".

חשבתי שאני חייב לעודד את יונגי הוא ניראה ילד אבוד כן הוא גדול ממני בשנה אבל ניראה ילד מאוד קטן בנשמה שאין לו אבא אין לו אמא בחיים וממה שאני רואה הוא לא עני אבל גם לא עשיר אני חייב לעזור לו במשהו.(ג'ימין אמר לעצמו)

"ג'ימין אתה עשיר כן רואים אבל אתה לא תמיד עם ההורים שלך זה גם עצוב"

רציתי לארות לו שאני בסדר אבל לא יכולתי להסתיר את זה. הוא פשוט לא עזב את החיבוק.

התרחקתי ראיתי שממש מאוחר.
"ג'ימין אני הולך הביתה לישון ממש מאוחר טוב"

"יונגי?"

"אע"

"יש לך טלפון?"

"כן יש לי כך מספר טלפון ******052"

"טוב מחר אני מתקשר אלייך אני רוצה שניפגש ושנדבר עוד קצת טוב?"

"טוב ג'ימין להיתראות"

"ביי יונגי"

אני הלכתי הבית ניזרקתי למיטה אפילו לא שמתי לב  שנירדמתי.

ניכנסתי לבית הגדול שלי וחשבתי לאצמי 'אני חייב לדבר איתו.
יותר מחר אני יזמין אותו אליי לאכול צוהריים.' הלכתי לחדר שלי התקלחתי ישבתי על המיטה ואמרתי.
'אני יכך כמה ימי חופש מהקולג' כי אני רוצה להיות עם יונגי'
הלב שלי דפק ממש מהר זואת הייתה הרגשה מוזרה ממש נישכבתי על המיטה לסדר את דופק הלב ופשוט נירדמתי.

---------------------------------------------------------

אז אך היה הפרק מה אומרים פינקתי קצת כי אתמול לא עלתי פרק תגידי מה אתם אומרים😅🤗🤗