מחשבות..

תקבלו אותי כפי שאני

אני שונאת את זה
שונאת את זה שאני כל הזמן מרגישה כאב
זה יותר מדי כואב
כבר נמאס
אף אחד..
אף אחד לא מקבל אותי..
זה כואב
יותר מדי
וזה נמאס
למה לא מבינים אותי?
למה?
למה החיים ככ חרא?!
למה?!
למה הכאב לא מפסיק..?
אני רק רוצה משהו אחד..
תקבלו אותי כפי שאני, כי זאת אני..
תקבלו אותי עם כל הפאקים שלי.!
תעזבו אותי בשקט ותנו לי להיות מי שאני
כבר נמאס לי לבכות
כבר נמאס לי לחתוך
כבר נמאס לי להרגיש כאב
לא פיזי
נפשי
תתחילו לקבל אותי
ותעזבו אותי בשקט
תנו לי להיות אני.
אני.
עצמי.
זהו.
בקשה כל כך פשוטה.
אני לא מבינה איך אני לא נשברת?
איך אני לא נשברת ומתאבדת?
איך בן אדם יכול להמשיך ככה
אני לא יודעת עוד כמה זמן אני אצליח להחזיק את עצמי, אבל אני יודעת שזה לא הרבה..

אז אם יקרה לי משהו, התאבדות, תאונה, כל פגיעה אחרת.
תדעו שאהבתי אתכם
אתם הייתם המשפחה שלי.
החברות שלי.
החברים שלי.
אתם יקרים לי.
כולכם מדהימים.
אני מעריכה את כולכם.

אני אתגעגע💙