𝙱𝚛𝚘𝚔𝚎𝚗 𝚖𝚎

פרק 27

לאחר שנירגעתי התקדמתי אל המיטה וחשבתי לי עוד קצת,לפתע קול ניפוץ מלמטה נישמע.
מה קורה פה?!

קמתי במהירות מהמיטה הולכת אח הדלת ונועלת אותה לא רוצה לצאת,אני לא מהסתומות האלה בסרטי אימה שבכוונה הולכות אל הרוצח ובסוף נירצחות בדרך הכי מגעילה ומזעזעת.

טוב זה לא זמן למחשבות חסרות חשיבות לקחתי את הטלפון של השידה ליד המיטה ומנסה להתקשר לאלכס.

״אלכס״ קראתי
״בייב את בסדר? תקשיבי אל תזוזי לשום מקום אוקיי?
תלכי לחדר תנעלי את עצמך ביפנים ואל תיפתח לאף אחד!״ אמר במהירות

״אני לא מאמין שנפלתי בזה״ מילמל לטלפון
״כבר עשיתי את זה״ השבתי שומעת אותו נאנח
״יופי בייב אני בא הכי מהר שאני יכל״ אמר בלחץ שומעת אותו טורק את דלת המכונית.

״בייב תישארי לדבר איתי״ אמר
לפתע תיקתוק נישמע בדלת ״אני יודע שאת כאן״ קול נישמע מחוץ לה.

הרגשתי את הלחץ נבנה בי,מה לעשות?! לענות?
לא זה מטומטם. אולי אם אני לא אענה הוא יתייאש וילך.

״תיצאי בת שלי״ אמר לאחר שתיקה ממושכת.
מה?! למה הוא עדיין ממשיך לחפש אותי?! שיעזוב אותי סוף סוף החיים שלי מסתדרים.

״אם את לא פותחת את הדלת תוך 3 שניות אני פורץ את הדלת״ קרא גורם לזיעה קרה להיווצר במצחי.

״אחד,שתיים...״ שתקתי ״ש..״ לפני שסיים את דבריו קמתי ופתחתי את הדלת.

״אני רואה שאת לא כל כך טיפשה״ מילמל חושב שאני לא שומעת ״מה אתה רוצה?״ שאלתי חסרת כוחות,
״אל תישמעי כך״ אמר מניח את ידו הקרה על לחיי.

הסטתי את לחיי לצד לא נותנת לו גישה אליה שומעת אותו נאנח, ״בדיוק כמו אמא שלך״ אמר

״מה אתה רוצה?״ חזרתי על דברי הפעם מדגישה כל מילה,
״לדבר״ ענה ״לדבר?״ שאלתי חסרת אמונה ״כן.לדבר״ ציחקק

על מה יש לו לדבר איתי?
״אתמבאה?״ שאל ממשיך להתקדם יורד במדרגות כשאני והשומרים שלו אחרינו.
התיישבנו בספות כשאני כמה שיותר רחוקה ממנו.

״למה את כזאת רחוקה?״ שאל אך לא עניתי,אני לא מעוניינת לדבר עם השטן בהתגלמותו.
״את יודעת...את מאוד מזכירה לי אותה״ אמר

מתקרב אלי ״את יפה כמוה,חכמה כמוה אבל את יודעת מה הבעיה בשתיכן?״ שאל אך ידעתי שאני לא צריכה לענות עלייה.

״אתם יותר מידי רגישות,אתן הולכות לפי הרגשות ואם לא הייתם עושות את זה כל זה לא היה קורה.״ אמר

״למה אתה מתכוון?״ שאלתי לראשונה מוציאה משהו מפי
הוא ציחקק וענה ״את היית אמורה להתחתן עם הבן של ראש המאפייה הרוסית ויכלת להציל אותנו אך במקום זאת אמא שלך החליטה לנסות להיות גיבורה ולא למכור אותך,לכן מפה לשם רצחו אותה״ אמר חסר רגש גורם לעניי להיפתח

״ר-רצחו אותה?״ שאלתי ״לפי מה שידוע לא שבאמת אכפת לי.
סתם נתתי לה את האשליה שאני אוהב אותה והיא אישתי היחידה,שבפועל היו מליוני בנות שזיינתי על הספה בסלון שלנו
ממש איפה שאת ואמא שלך הייתן יושבות ו...״ לא יכולתי לשמוע אותו יותר.

״תפסיק!״ צעקתי גורמת לגיחוך לצאת מפיו ״טוב לפחות את הביצים קיבלתי ממני״ מילמל ״איך אתה מעז לדבר ככה על אישתך? על האמא של הילדים שלך?!״ שאלתי מתעלמת מהערה הקודמת שלו.

״אני רואה שאת יודעת על ראיין,שזה כבר מקצר לנו את הענייניים.״ אמר הדמעות פרצו ממזמן. מרגישה הרגשה שורפת בחזי.

״אל תיבכי,זה עושה לי כאב ראש״ אמר מניד את ראשו
״למה אתה עושה את זה?״ שאלתי
הוא סימן בידו וכל השומרים שהיו בחדר יצאו.

״למה אתה עושה את זה?״ שאלתי דומעת ״אתה היית אמור להיות אבא שלי,מה קרה? פעם אהבת אותי לא? או שגם אליי זייפת רגשות כמו שאל אמא?״ שאלתי בקול קר אך בכל כך הרבה רגש,מוזר אני יודעת.

אך באותו הרגע באמת שלא היה לי אכפת,
״אל תגידי את זה,אני כן אהבתי ואוהב אותך לנצח.
אך העסקים שלי חשובים לי יותר מהכל,סליחה״ אמר

הוא לא באמת מצטער,לא באמת אכפת לו.

״תפסיק לשחק איתי אני לא ילדה. אתה יודע מה?! אני לא הרגשתי בחיסרון שלך,כל השנים האלה.
כלום. פגשתי את אלכס והרגשתי טוב סוף סוף,וכשפגשתי הבנתי מה הרגשתי כל שנים האלה.
חלולה.
חסרת נשמה.
למרות שנתתי לסביבה שלי בדיוק ההפך זה לא היה כך.
ואתה יודע מה?!
אני.שונאת.אותך״ צרחתי את נישמתי בסוף

ראיתי את עיניו ללא כל רגש מביטות בי,נשמתי עמוק ולבסוף הוספתי יותר רגועה ובקול אדיש.
״אתה יכל להרוג אותי אם אתה רוצה,לפחות אני יודעת ש...
שאמרתי את מה שישב לי על הלב.
מול הבן-אדם שהכי מגיע לו בעולם.
אני אפילו לא יכולה להסתכל עלייך מרוב גועל.״
הדגשתי את הסוף קצת יותר אך עדיין לא הרמתי את קולי

רואה את פניו מושפלות מטה ״תשפיל את מבטך אין לך שום זכות להרים את ראשך,ואם הדין שלך לא יבוא בעולם הזה הוא יבוא בעולם הבא״ אמרתי הדמעות פסקו

הדלת נפתחה לפתע ואלכס נכנס דרכה ובידו אקדח מכוון לאב-
סליחה חוליו, ״זה בסדר אלכס,הוא רק רצה לדבר״ אמרתי

מתקדמת לאלכס ומחבקת אותו אליי ״רצה לדבר?״ שאל מבולבל וכועס ״כניראה,רגע איך נכנסת השומרים נתנו לך?״ שאלתי ״שומרים?״ שאל

״כן היו פה שומרים שחוליו בא ואז הוא סימן להם לצאת״ הסברתי חוליו קם ממקומו מתקדם אלינו
״תהרגי אותי״ ביקש מה?!

״מה?״ שאלתי ״תירי בי,כמו שאמרת לא מגיע לי לחיות בעולם הזה אני אדם איום ואני גורם רק לסבל לאנשים שאני אוהב.״

אלכס בחן את פניו ולאחר מכן העביר לי את האקדח,
״טיארה,בכל מיקרה אני הולך למות חבר שלך לא יתן לי לצאת מפה בחיים. אז אני מעדיף למות בידי ביתי,מישהי כמוך.
אני רוצה שאת תלחצי על ההדק״

גורם לאוויר לצאת מראותי,הוא רציני?

תפסתי את האקדח בידי מכוונת אליו....

אני הולכת לעשות את זה?

<><><><><><><><><><><><>
מה אתם אומרים? היא הולכת לעשות את זה?
תגיבו ותצביעו;)
החלטתי לפנק בעוד פרק^•^