miss K.R - girlxgirl

5

קטי לא הפסיקה לשלוח אליי מבטים. נסיתי לגרום לה להפסיק. אבל היא לא מבינה.
"אני מרגיש שקטי מסתכלת אליך" אוסטין לחש לי ונהבלתי מקול שלו ומזה שהוא הזכיר את קטי
"הממ.. אוקיי"
"יש סיבה?"
"לא." הקול שלי רעד, איך לספר לו? אני די בטוחה שהוא מחבב אותי. ונראלי שגם אני אותו
"בטוחה?" הוא שאל . ובדיוק היה צלצול להפסקה למזלי.
"אתם משוחררים" המורה אמרה וכולם כולל אני ארזו את הציוד שלהם ויצאו מכיתה.
הרגשתי שמישהו אוחז בידי. הסתובבתי וראיתי את קטי עם חיוך על פניה. בדרך כלל קשה לראות אותה מחייכת
"כבר שכחת ממני?" היא שאלה.
"לא.."
"יופי כי אנחנו צריכות לדבר"
"על מה?"
"עלינו"
"אמ אוקיי." אמרתי בקול שקט והיא משכה אותו לכיוון השירותים והכניסה אותי לתא בלי שאף אחד יראה.

"ממ. מה ...אנחנו.. עושות.. פה...?" אמרתי בגמגום, גופי רעד. נזכרתי במה שקרה אתמול
"אל תדאגי. אנינו רק מדברות. אין צורך שתפחדי.." היא אמרה והנהנתי, "אז ככה. אחרי אתמול. אני הבנתי שאת באמת חשובה לי. סקיי. רוצה לצאת?"
הייתי בשוק, "ממ.. אני.. ממ." לא הצלחתי לדבר. גם לא ידעתי מה אני רוצה לומר
"את צריכה לחשוב על זה.. נכון?"
"כ...ן.." אמרתי
"אוקיי.. אני קצת מיהרתי. סליחה" היא אמרה והתרחקה ממני עומדת לפתוח את התא אבל אז שתי בנות הגיעו.
נחשו איזה. לא הצלחתם?
שני ולירז. אוי לי.
"שיט." קטי אמרה.
ושקטתי . למה אני לא מצליחה לדבר. לעזאזל איתי.
הם חפרו שעות. אני וקטי כמעט נרדמו. סתם שתדעו לירז ושני לא לומדות אף פעם. הן תמיד מרגלות אחרי התלמידים והמורים. מכינות על זה עיתון וקבלות מלא כסף. לכן יש להן מלא זמן. והן יודעות הכל על כולם.
"אוסטין וסקיילר לא מצאו כלום" שני אמרה. שיט הם מדברים אלינו
"נכון. את יודעת מה זה אומר?"
"מה?"
"סתומה. נתחיל להפיץ עליהם שמועות. שמת לב שהוא והיא תמיד ביחד בזמן האחרון!"
"הא נכון. אבל מה עם קיי.אר?"
"אז ככה. קטי ואוסטין היו ביחד ואז הוא התאהב בסקיילר. אני לא מבינה למה אבל נזרום. והם היא מגלה ומנשקת את סקיילר כדאי שיקנא. "
"אוליי. שקטי מאוהבת בסקיילר ואוסטין מנסה לגרום לגרום לה לקנאה אז הוא מבלה עם סקיילר" שני אמרה.
והסמקתי. נהייתי אדומה אפילו.
"זה נכון. אגב" קטי הוסיפה
"אוסטין לא היה עושה את זה. את טועה" חזר לי הקול.
"מאיפה לך?"
אני די בטוחה ששני ולירז שמעו את זה. והן גם שקטו.אז..
"אני יודעת.."
"אוקיי סליחה. את בטוח מעדיפה אותו...כי הוא בחור.. את כמו השאר סקיי... אני לא  מאמינה שהתאהבתי בך" היא אמרה ופתחה את הדלת. רואה את לירז ושני מסתכלות עלינו ובשוק.
היא יצאה מהשירותים ואני אחריה.
"מזל ששכחתן מצלמה" אמרתי ללירז ולשני והמשכתי ללכת.

"יש לי משהו לספר לך. " אמרתי לאוסטין
"את דלוקה עליי." הוא אמר עם חיוך 
"מה!? לא!!" אמרתי והוא צחק
"אז מה?"
"אני רצינית.."
"אוקי, את רצינית. נו?" מבטו השנתה, הוא נראה יותר.. רציני כזה. טוב כיאלו. הוא לא נראה רציני אבל. יותר ממקודם
"ממ.. אני וקטי.. שכבנו." הוא התאפק לא לצחוק אבל זה לא הצליח לו.
מבטים באו לכיוונינו, הוא באמת צחק מוגזם.
"אולי את בהריון או משהו?" הוא אמר בזמן שמנגב את הדמעות שיוצאות לא מהעיניים.
אני אישית בחיים לא בכיתי מצחוק.
קמתי משם והלכתי. "אתה לא מצחיק" לחשתי לו וברחתי משם הכי מהר שאני יכולה.

כמו תמיד, הגורל שלי זה לפגוש את קטי. למה היא בכל מקום?
"היי." היא אמרה וליטפה את שיערי
"שלום קטי..." עניתי ולחיי אדמו.
"את בטח מבולבלת. אני לא כועסת עליך"
"אני כן.. עליך. למה עשית את זה?"
"את מה?"
"את יודעת נו..."
"שזיינתי אותך בשירותים?"
הסמקתי, למה היא אמרה את זה..? חשבתי שהיא תמימה.. אייש על מי אני עובדת.
"קטי..."
"את יודעת למה עשיתי את זה..? כי אני אוהבת אותך."
"אני גם אותך. אבל.." - היא קטעה אותי בכך שהיא שמה אצבע על שפתיי ומרסקת את שפתייה לשלי, היא דוחפת אותי לקיר באגרסיביות.
"קטי.." לחשתי והיא הפסיקה.
"כן..?"
לא ידעתי מה לומר והיא חיכתה לי. בוהה בי, מחכה שאני יגיד משהו.
"ממ. אסור לנו.. קטי.. "
"אסור מה?"
לא עניתי, "את רוצה אותי או לא?" היא אמרה אוחזת את ידי.
"אני לא יודעת..." אמרתי, כמעט בכיתי מהלחץ. ואני לא צוחקת.
"יש לך עד מחר לחשוב על זה. תפגשי אותי באותו מקום. אותה שעה" היא אמרה והלכה ממני..

ממתי קטי אוהבת אותי? זה לא הגיוני.. היא שנאה אותי כל הזמן.. פתאום.. היא..!?
למה הכל מוזר? למה שום דבר לא יכול להיות נורמלי בחיי.
"היי סקיילר" זואי אמרה יושבת ליידי, אוסטין היה אם חברים שלו מאז שסיפרתי לו את זה לא דיברת. אני מניחה שהוא כועס עליי.
"היי." עניתי, כן אני עדין כועסת עליה. אחך אפשר שלא!?
"אנחנו עדין חברות.. נכון?"
"נראלי שכן."
"את צדקת.. הייתי צריכה להקשיב לך." ידעתי שיקרה לה משהו רע. למרות שאני כעסתי עליה כי היא לא הקשיבה אני עדין דאגתי לה
"מה קרה?" שאלתי עם בטח דואג.
"עזבי. אני יספר לך אחר כך.. את ואוסטין ביחד?" היא שאלה
"לא.. אנחנו חברים טובים"
"נראה שהוא אוהב אותך"
"הוא לא. אנחנו רק ידידים."
"את אוהבת אותו?"
"אולי.  אני לא יודעת."
"תציעי לו"
"זה יותר מסובך ממה שזה נראלי נראה"
"מה? את מתביישת בגלל שאת הבת? זה בסדר שבת תציע חברות ... מי אמר שאנחנו לא יכולות?"
"זה לא זה זואי. דיי..." אמרתי והיא שקטה. מבינה סוף סוף שהיא חופרת.

לקחתי את הספרים שלי מהלוקר, אחרי הכל יש לי שיעורי בית. ולא ראיתי את אוסטין, בזמן האחרון אנחנו הולכים הביתה ביחד. הבתים שלנו די קרובים.
הוא כועס עליי?
חיפשתי אותו בכל הבית ספר ושלחתי לו הודעות , הוא לא ענה ולא מצאתי אותו. טוב.. אולי הוא אלך לבד היום. חשבתי לעצמי והמשכתי.
לרגע דמיינתי את הקול שלו. והסתובבתי
מצאתי אותו ואת קטי מדברים. על מה בדיוק?
נסיתי להקשיב לשיחה שלהם. אם שמעתי נכון זה היה בערך ככה , "את לא כזאת סתומה אחרי הכל, הא? " אוסטין אמר, על מה לעזאזל הם מדברים?
אוי אני סתם מגזימה. הם באותו כיתה, ברור שהם ידברו!
אני פשוט אלך הביתה..