את שלי

פרק 6

החלטתי שהיום אני יתאבד אני לא רוצה לחיות חיים כאלה זה לא מגיע לי.
נכנסתי לשרותים בחדר שלי ושל ליאם ראיתי שם סכין גילוח על השיש לקחתי אותה וקירבתי אותה לצוואר שלי וחשבתי עם עצמי עם זה באמת מה שאני רוצה והחלטתי שכן סליחה אמא וסליחה אבא אבל אני לא מסוגלת יותר קירבתי את הסכין לצוואר וכמעט חתכתי אבל אז הסכין עפה לי מהיד "מה את עושה ילדה מטומטמת" שמעתי את ליאם צורח "את יותר לא רק חושבת על לעשות את זה אני ברור?!" ליאם אמר בקול גבוה "כן" עניתי בקול חלש ליאם משך אותי לחדר וכבר חשבתי שהוא יאנוס אותי שוב או יסמם אותי או אני לא יודעת מה הוא חזר לחדר עם מזרק ובפנים היה נוזל שקוף "מה זה"שאלתי את ליאם חשבתי שהוא שוב יזריק לי סם כהלשהו "זה חומר שגורם לך לשכוח כל מה שקרה בשנה האחרונה בטח את שואלת למה שאני יעשה את זה אז ככה ברגע שאת תשכחי את כל מה שקרה אני יגרום לך להתאב בי וכך תיהיה לנו התחלה חדשה" הוא אמר והייתי בהלם בזווית העין שלי ראיתי אקדח אז יריתי לליאם בחזה יריה שאולי תהרוג אותו אבל לא אכפת לי לקחתי לו את הטלפון שלו וביטלתי את הצוקר כדי שאני יוכל לברוח ויצאתי מהחדר ובדרך ראיתי כסף זרוק אז לקחתי את הכסף וברחתי הזמנתי מונית ונסעתי לעיירת בינסטון ששם גרה דודה שלי לאחר שעה הגעתי שילמתי לנהג ותקתקתי בדלת של הבית של דודה שלי ובן דוד שלי מקס פתח לי אותה וישר חיבק אותי ובכה וישר חיבקתי אותו ובכיתי גם כי כלכך התגעגתי אליו אנחנו דודים כמו אחים ואז הוא צעק לדודה אנה שאני פה והיא רצה אליי וחיבקה אותי וגם היא בכתה אחר כך הם היתקשרו לאמא שלי ולאחר 10 דקות היא הגיעה ואיך שהיא ראתה אותי היא התחילה לבכות וחיבקה אותי כלכך התגעגעתי אלייה לאחר מכן רציתי להתקלח אבל לפני זה היתה לי בחילה והקאתי את הנשמה שלי טוב אולי אני חולה חשבתי לעצמי שסיימתי התקלחתי והלכתי לחדר אורחים שבבית של דודה אנה וחשבתי לעצמי האם ליאם מת האמת שהייתה לי תחושה שלו ואז נזכרתי בשבב שהוא החדיר לי הוא יוכל לאתר אותי דרכו שיט אמרתי לעצמי לקחתי סכין וחתחתי את האזור וזה כלכך כאב לקחתי פנצטה והוצאתי את השבב וריסקתי אותו ואת השאריות זרקתי לאסלה.
זהו אני מתחילה חיים חדשים בלי ליאם.
**נקודת מבט ליאם**
התעוררתי קצת מסנוור ואז ההבנה הכתה בי בר ירתי בי כדור ועוד פאקינג בחזה הרופא אמר שניצלתי בנס אני לא מבין מאיפה היה לה את האומץ לעשות את זה קראתי למרטין העוזר האישי שלי "כן בוס?" הוא אמר "תמצא את בר יש עליה את השבב שהחדרתי לה" הוא הלך לעשות את מה שביקשתי וחזר אחרי כמה דקות "בוס השבב לא עובד" אמר מרטין "מה איך זה יכול להיות אני החדרתי לה אותו לעור זה השבב הכי טוב שקיים" צעקתי "אני לא יודע בוס אוליי היא הוציאה וריסקה אותו בוס?" שאל מרטין "איך החדרתי לה אותו עמוק אין מצב שהיא יכולה להוציא אותו לבד זה יותר מידי יכאב לה" אמרתי "אני לא יודע בוס" אמר מרטין "טוב תגיד לשומרים שלי בכל העולם לחפש אותה ושלא תרד שערה מראשה אני ברור?!" אמרתי/צעקתי "כן בוס" החזיר לי מרטין והלך אני ימצא אותך בר וכשזה יקרה את תצטערי על זה חשבתי לפתע נזכרתי שבפעם האחרונה שאנסתי את בר הייתי בלי קונדום בכוונה כדי שתיכנס להיריון אני מקווה שהיא תיכנס להריון כך גם עם היא תרצה היא לא תוכל להיפטר ממני כי גדל לה תינוק ממני בבטן.
לאחר שבוע
**נקודת מבט בר**
אני לא מפסיקה להקיא אמא הכריחה אותי ללכת לרופא הגענו למרפאה "שלום" אמרה הרופאה"היי החזרתי לה "אז מה יש לך" שאלה הרופאה "אני כבר שבוע מקיאה בלי הפסקה ויש לי מלא כאבי בטן" אמרתי "טוב יש לי שאלה קצת מביכה " אמרה הרופאה " קיימת יחסי מין לאחרונה" שאלה ונזכרתי בזה שליאם היה אונס אותי "כן לא מרצוני אבל כן למה" שאלתי את רופאה "כי אולי את בהריון טוב קחי אל זה ותעשי על זה פיפי " והדישה לי הרכה לבדיקת הריון אני ממש מקווה שלא נכנסתי להריון מהמפלצת הזו כי אם כן אני לא יודעת מה אני יעשה אני בטוח לא אפיל אותו יצאתי לאחר שסיימתי ונתתי את הערכה לרופאה ואז היא אמרה לי "מזל טוב את בהריון " הייתי בשוק . חזרתי הביתה והחלטתי לספר לליאם על התינוק לקחתי את הטלפון שלי ויצאתי למקום האהוב עליי אגם האהבה הוא אגם כל כך יפה והתקשרתי לליאם.
**נקודת מבט ליאם **
קיבלתי שיחה עניתי עצבני
ליאם: הלו עניתי עצבני
בר:ליאם זאת בר תקשיב אני בהריון החלטתי לספר לך כי מגיע לך וזה ילד גם שלך אבל אל תטעה אני לא חוזרת.
ליאם : בר תגידי לי איפה את לפני שאני יתעצבן בכל מקרה אני אמצא אותך
בר :לא ליאם תבין אני ברחתי ואני לא חוזרת ואל תתרח בכלל לחפש אותי .
אמרה וניתקה מצד אחד שמחתי ומצד שני כל כך כעסתי רגע מה אני דפוק אני יכול לאתר אותה לפי הטלפון "מרטין" צעקתי "מה בוס" אמר כשהוא ישר התייצב בחדי "תאתר לי את הטלפון הזה"פקדתי עליו והוא ישר עשה כמבוקשי "בוס אי אפשר לאתר אותו זה כאילו מישהו הרס את הטלפון" אמר מרטין שיט בר למה את כל כך חכמה ויפה...
**נקודת מבט בר **
אחרי שניתקתי את השיחה פירקתי את הטלפון וזרקתי לאגם כי ידעתי שליאם ינסה לאתר אותי דרכו אני לא מטומטמת וחשבתי על התינוק שגדל לי עכשיו בבטן אם הוא יצא דומה לליאם או לי אי אפשר לומר שליאם לא גבר נאה על מי אני עובדת הוא חתיך האמת שאני קצת אוהבת אותו אני משוגעת אני יודעת אבל אני לא יכולה לעשות עם זה כלום אוף אני מתגעגעת אליו אני כל כך אוהבת אותו טוב זהוא לחשוב עליו אני צריכה להיתגבר עליו חזרתי לבית "אמא אבא אני רוצה לדבר איתכם על דבר חשוב מאוד שגיליתי היום אמא אבא אני בהריון" אמרתי להורים שלי "ואני רוצה לעבור לגור לבד" אמרתי "טוב מתוקה שלי בדיוק אני ואמא קנינו לך בית לעתיד תוכלי לעבור אליו עוד השבוע " אמר אבא שלי "תודה אבוש ותודה אמוש" אמרתי להם ונשקתי ללחי שלהם "לילה טוב" אמרתי להם "לילה טוב מותק" הם החזירו לי עליתי לחדר שלי והתיישבתי על המיטה ונכנסתי לאינסטגרם וראיתי שליאם עוקב אחרי בטח אתם שואלים איך הוא לא הצליח לאתר אותי מהאינסטגרם אז אני סוג של האקרית אז עשיתי כך שאף אחד לא יוכל לאתר אותי בטח הוא עוקב אחריי כדי לראות איפה אני נמצאת לא יצליח לו חשבתי והלכתי לישון.

היי מלא זמן שלא העלתי פרק אני מתנצלת היה לי מלא מבחנים  אז זה קשה להפעיל 1044 מילים כתבתי את רוב הפרק בשיעור מתמטיקה מרוב שאין לי זמן אם יהיה ביקוש אני עלה עוד פרק השבוע או לפחות השתדל יש לי השבוע שלושה נסיעות ושבוע עמוס  במיוחד שבוע טוב😘