"בוקר טוב!" נאמג'ון זימזם באושר בעודו שהביט בחבר הילדות שלו בחיוך קריפי קורן.
ג'קסון, שנגרר בעל כורחו למסעדת שלושת הכוכבים האהובה על נאמג'ון בגלל שאהוב ליבו של הקוריאני המדובר עובד שם, כלל לא נראה כאילו הבוקר שלו היה טוב.
עיגולים שחורים מתחת לעיניים שלא היה לו זמן לכסות במייקאפ, הבגדים שלו היו חסרי התאמה אופנתית, ככל הנראה בגלל העובדה הפשוטה שהעיניים שלו היו עצומות כל הזמן שחלף מאז שהגוף שלו התחיל להתעורר. השיער שלו? אוקיי, בואו לא נתחיל לדבר על השיער שלו...
הוא הביט בקוראיני צהוב השיער במעט זעם, הקוריאני לא עשה דבר חוץ מלסובב את הראש שלו כמו קרוסלה, וג'קסון ידע בדיוק למה הבחור כמעט נוקע את הצוואר מולו בסיבובי הצוואר שלו.
"ברצינות, ג'וני, אתה הבחור הכי נואש שאי פעם הכרתי." הוא אמר לנאמג'ון בקול מחוספס של אדם שרק הרגע קם.
"מה? למה?" היתמם נאמג'ון, הראש שלו עדיין מסתובב לצדדים
"כי מאז שהגענו לכאן אתה לא מפסיק לחפש את המלצר החתיך שלך!!!" אמר ג'קסון, מרים את הקול הצרוד שלו מעט.
"אני? הא הא הא... מה פתאום!" נאמג'ון צחק במעט לחץ.
ג'קסון הסתכל עליו, הרים גבה אחת והצליח להיראות דיסקרטי לגמרי.
נאמג'ון בהה בג'קסון, שאגב עדיין המשיך להרים את הגבה שלו, תוקע בנאמג'ון המכחיש את העיניים שלו.
"אוקיי, אז אולי רציתי לראות אותו היום! אבל רק אולי"
"כמובן כמובן" גיחך הסיני המצוברח "ואני המלכה ויקטוריה, לא רואים?" הוא אמר בציניות, עושה ניסיון קלוש להניף את הפוני הדימיוני שלו במלכותיות כזאת.
נאמג'ון המשיך להיראות כמו כלבלב נואש שמרייר ונובח לכיוון כל מקום שהבעלים שלו יכולים להיות בו, מה שהדאיג את ג'קסון אבל לא ממש הפתיע אותו, אם לומר את האמת.
"חשבת על לשאול את אחד המלצרים עליו? הם בטח יודעים יותר ממה שהעיניים שלך רואות..." הוא אמר בעייפות, מנסה לעזור לחברו הטוב משכבר הימים כמה שיותר. הרי לא בכל יום נאמג'ון נהיה נואש לחלוטין בגלל בחור שהוא הכיר לפני יומיים, נכון?
העיניים של נאמג'ון נדלקו, נחות במהירות על בחור נמוך בעל מדי מלצר, שיער ורוד בוהק ולחיים גדולות. "ג'ימיניי~" הקול של נאמג'ון נשמע מתחנחן מעט.
ג'ימין סובב את ראשו אליהם במידיות, הבעת הפנים הנחמדה שלו נמחקה לו מהפנים, מתחלפת בקוצר רוח כשקלט מי היה הבחור שקרא לו בשמו, הוא עיקם את אפיו במתיקות. "מה אתה עושה פה נאמג'ון?" הוא אמר קצר רוח, "ג'ין היונג לא פה" הוא העיר, כאילו נאמג'ון עוד לא קלט את זה, חה!
"ככה מדברים אל ההיונג שלך? וואו, בזמן האחרון אף אחד לא מתייחס אלי נורמלי בעולם הזה" נאמג'ון זייף הבעה של תדהמה וכאב. ג'ימין הביט בו, מחכה שההיונג יסיים את ההצגה שלו, כלל לא מתרגש מהשטויות של נאמג'ון.
YOU ARE READING
Pick up || Namjin
Fanfictionבהקפאה נכון לעכשיו "הקולות בראש שלי אומרים לי שאתה צריך לצאת איתי" "והקולות בראש שלי אומרים לי לתת לך אגרוף" ©AlienRvn
