אז בעקבות שיעמום עשיתי כריכה לרעיון ממש מגניב שיצא לי ואני מתה לכתוב אותו עכשיו.
גם השתמשתי בפונט חדש ממש יפה שאני מתה לכתוב בו עכשיו, נראה לי שהוא הפונט האהוב עלי נכון לעכשיו.
תראו את החתיכי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"ליאנה תמיד שמעה את האגדות על ההר החמישי, היא ידעה שלא כדי להגיע לשם.
הרי גם היא כמו כולם הייתה מסביב למדורה כאשר סיפרו את האגדה של אלי ההרים, על כוחותהם ויכולתם לשלוט בהר כאילו היה מין חמר רטוב, על אכזריותם כלפי אנשי השבט, איך שהם בחרו את קורבנותיהם בקלילות כמו ילדים קטנטנים הבוחרים ממתקים והתעללו בהם עד שנפשם יצאה מגופם.
ליאנה זכרה את הכל, היא מבטיחה. אבל זו סופת שלגים כל כך קשה וההר החמישי נראה לה במרחק נגיעה, רק קצת והיא תשרוד את הכל. אולי היא לא האמינה לאגדות באותו רגע, אולי הפחד מהסופה ניצח אותה ואולי היא הייתה פשוט טיפשה מדי מכדי לחשוב.
אז ליאנה עלתה אל ההר,נכנסה אל מקום ללא חזור.ואם תשאלו אותה עכשיו, היא הייתה עושה הכל, גם מתה אם צריך בשביל לרדת משם."
