החיים קשים כשיש הומופוב בסביבה

פרק 1

נשימותיי כבדות והדמעות שלי זולגות.
אני מתחבאת במחסן תוך כדי שאני מהדקת את אחיזת הסכין לידי.
אני מפחדת ממנו, אני מפחדת מהקול המצמרר שלו, אני מפחדת מצחוק הניצחון שלו אבל אני הכי מפחדת מהחבל שלו, החבל שמכה על עורי שוב ושוב.
החבל שקושר אותי למיטה ולא נותן לי לזוז ולהשתחרר מאניסותיו כל פעם מחדש.
הפחד שלי הופחת, והיום, היום אני רוני מילן אגמור את זה.
היום אני אהרוג אותו ואשים סוף לחייו.
אני רוני מילן בת התשע עשרה הולכת להרוג אותו.
באתי להמשיך את ההקלטה שבידי אך שמעתי אותו נכנס לדלת.
קמתי עם הסכין בידי וניגבתי את הדמעות שהצתברו בעיני,
והבטחתי לעצמי שלפני מותו הוא לא יראה שהוא ניצח, ושאני פוחדת מפניו.
התחבאתי מאחורי הארון במחסן וידעתי שהוא כל רגע אמור להכנס.
שמעתי את פתיחת המנעול של המחסן שבו הוא נעל אותי בפעם האחרונה שעזב.
"היי רוני, חזרתי!" הוא הפציר בקולו העבה, ואני כהרגלי לא עניתי.
רצתי אליו, הנפתי את הסכין לצוורו אך כמו תמיד המזל לא היה איתי.
הרגשתי יד גדולה מחזיקה בקשיחות בידי. "תורידי את הסכין!" הוא העיר.
ואני כמובן הורדתי את הסכין אך לא הזזתי את עיני מעיניו למרות שבתוכי ליבי התהפך והרגשתי את גופי מצתמרר .
רציתי שהוא הסתכל לי בהם, חשבתי שאולי הלב שלו התפשר,
חשבתי שאולי הוא ישחרר אותי כאשר יראה את הפחד בעיני.
אך כמו תמיד הוא הרים אותי וקשר אותי למיטה שלו עולה עליי.
הוא הוריד את מכנסיו ולפני ניגלה בוקסר אדום, והפעם כבר לא עצמתי את עיניי כמו שהייתי רגילה כי ידעתי שזה רק יעצבן אותו יותר.

הוא גמר להתפשט ועבר להוריד את בגדיי. נלחמתי כמו תמיד למרות שהחבלים חתכו את עורי הרגשתי את הצורך להמשיך להלחם.
"את רק מכאיבה לעצמך.." הוא הרים את קולו והתיח את אברו על אברי, "איי.." נפלטה צעקה מפי,"תיסתמי ותתחילי לעבוד!" הוא הטיח את ידו על לחיי,
ואני? אני הייתי חסרת אונים והתחלתי לענות לפקודותיו..

"גמרתי" הוא ענה אחריי עשרים דקות שלמות שבהם התחננתי.
למי? אני לא יודעת, כי אף אחד לא יכל לשמוע את תפילתי.
נשמתי נשימה ארוכה,"מתי תשחרר אותי?" העזתי לשאול, הוא לקח את בקבוק האלכוהול שהיה מונח ליד מיטתו ושתה ממנו ולאחר שתי לגימות וכמה דקות שעשה את עצמו חושב ענה לי "להשתחרר? חה, תקשיבי, אם תשתחררי זה יקרה שתמותי וגם אז אני אחשוב אם לשחרר את האפר שלך לאוקיינוס, מובן?" הוא סיים את דבריו ושיחרר את החבלים.
הוא הרים את בגדיי מהריצפה והרים אותי,
שם אותי במחסן, "תתלבשי" הוא אמר לי ונעל אחריו את הדלת.
התלבשתי תוך כדי שפרץ דמעות חדש התחדש בעיניי.

"חייבת להיות דרך מילוט." חשבתי ואז ראיתי בקצה המחסן בקבוק אלכוהול ותוכנית התרקמה במוחי.
בבוקר שמעתי שוב את פתיחת המנעול, לקחתי את בקבוק האלכוהול וחיכיתי שהוא יכנס "הגעתי!" הוא הכריז את המובן מאליו וגם אני הכרזתי "יש לי מתנה." אמרתי והראתי לו את בקבוק האלכוהול, "יפה, אני רואה שלמדת מאתמול." הוא אמר ופתח את הבקבוק. אחרי עשר לגימות שהוא שתה ממנו והתחיל להיות פחות ופחות צלול שאלתי אותו "איפה המפתח יציאה מהבית?" "לא אומר." הוא ענה וחרץ לשון כמו ילד קטן. התאכזבתי, "אז מה יש במחסן?" ניסיתי שאלה אחרת, "יש שם שני ילדים מתים בתיבה ויש שם חבל." הוא ענה,"טוב אתה מאחר." הכרזתי כי פחדתי שהוא יעשה לי משהו, "צודקת" הוא ניער את ראשו והלך וכמובן שלא שכח לנעול את הדלת. חיפשתי את החבל והקלטתי במקליט הקטן שהיה לי "זאת אני, רוני מילן. הצילו אתם חייבים להציל אותי ממנו הוא מחביא אותי במחסן שלו!" קשרתי את המכשיר לחבל והורדתי בזהירות מהחריץ הקטן שבקושי הספיק כדי שעכבר ייכנס, אחרי שהרגשתי שהמכשיר פגע במשהו קשה עזבתי את החבל.
בערב הוא לא הגיע, נשמתי עמוק והלכתי לישון או לפחות ניסיתי.
בבוקר הוא ניכנס, "הגעתי! והפעם יש לי רעיון."
הוא אמר והתקרב לעברי, עמדתי ופשוט חיכיתי שאיזה מטאור יפגע בבית ויהרוג אותי אך נחשו מה? זה לא קרה.
"אני רוצה לתרום לקהילה." הוא הצהיר,
וכאן כבר לא יכולתי לעמוד בשתיקה, פרצתי בצחוק "אתה?" אמרתי בגימגום והמשכתי לצחוק "כן." הוא אמר ברצינות ואז כבר ידעתי שהולך לקרות משהו רע..

הוא הוציא את ידו שרק עכשיו שמתי לב שהייתה מאחורי גבו,
ולעיני נגלה סכין גילוח. "אני רוצה לתרום את שערך לחולי סרטן." הוא אמר ותוך כדי הרים אותי וקשר אותי למיטתו, התחלתי לבכות, צרחתי, אך כלום לא עזר לי. הוא לקח את הסכין וגילח את שערי. "חבל שזה לא יצא כמו פאה" הוא אמר לאחר שסיים, "החולי סרטן לא יקבלו את זה אבל את ניראת..." הוא חשב רגע ואז אמר "כמו?.."הוא יותר שאל "כמו סקווידוויד מבובספוג!" הוא התחיל להתפקע מצחוק ואני בכיתי, הוא הושיט לפניי מראה אך לא רציתי להסתכל על עצמי, עצמתי עיניים. "לא רוצה? לא צריך." הוא אמר והלך, שכח או כנראה בכוונה להתיר את החבל שקשר אותי למיטתו אך אחרי שתי דקות הוא חזר ערום ועלה עלי, הוא הוריד את בגדי העליונים ואז שמעתי קולות, ראיתי במטושטש אקדח ואז משהו היכה בראשי והכל ניהיה שחור.