בבוקר , התעוררתי , מתנשמת . אלוהים , זה היה החלום הכי .. אוי אלוהים . חלמתי שאני עם לילי בקניון , ופתאום לילי נעלמה והייתי עם טומי במקום סגור , הוא היה קשור לכיסא וכולו מלא דם , חסר חיים . לאלאלאלאלא . החלום הזה לא יכול להיות . ניגבתי את פניי , כשגיליתי שהם מלאים דמעות . קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים , שתפתי את פניי והחלפתי בגדים . הבטתי בשעון . שש . מוקדם . אספתי את שיערי לצמה ויצאתי מהמבנה . התחלתי לטייל בדשא , מנסה להרגיע את עצמי . טומי חיי. הוא בסדר . הוא בטח ישן עכשיו . התיישבתי מתחת לעץ כלשהו והקשבתי לצלילים שמסביב .
ציפורים , רוח חלשה .. היה באוויר ריח של פרחים מתוקים , חיוך קל עלה על שפתיי .
בלי ששמתי לב כבר עברה לה שעה , והגיעה השעה שבע . קמתי והלכתי למעונות של הבנים , התיישבתי על המיטה של טומי . הוא נושם , הוא חיי . נשפתי בהקלה , זה באמת היה רק חלום .
לאט לאט הוא התעורר , הביט סביבו בבלבול . ככה הוא כל בוקר ? צחקקתי והוא הביט בי , כשהוא הבין שזו אני הוא חייך והתיישב . "היי , מה את עושה פה מוקדם כל כך ?"
לא שאלה טובה . אני לא אספר לו . "סתם .. חשבתי עלייך" חייכתי חיוך עקום והוא הביט בי בחשד .
"זה לא זה , את נראית כאילו הוקל לך . אליס , מה קרה ?" נאנחתי והשפלתי את מבטי .
"חלמתי שאני עם לילי בקניון , ופתאום היא נעלמה , ואז הייתי בחדר חשוך איתך , היית קשור לכיסא, כולך היית מרוח דם , ולא היה לך דופק , ולא נשמת .. רצחו אותך" הרגשתי שהוא מביט בי , מופתע .
"הכל בסדר , אני חיי , אל תדאגי" הוא חיבק אותי , חום גופו עטף אותי , מוכיח שהוא באמת חיי , ושזה לא עוד סתם חלום .
"אני מצטערת , פשוט מאוד דאגתי .." מלמלתי ושמעתי את הקפיצים מהמיטה השנייה חורקים , ג'וני קם .
"בוקר טוב לכם " הוא התמתח וחייך . אני וטומי ניתקנו את החיבוק ואמרנו לג'וני בוקר טוב , לילי נכנסה לחדר במהירות . ""אליס פה ?" היא אמרה , מבוהלת מעט , וחייכתי .
"היי לילי , מצטערת שלא הייתי בחדר" היא הזעיפה פנים . הייתי צריכה לנחש שאת פה . צחקתי וג'וני נענע את ראשו . "אל תתייחסי אליה , תחייכי , יותר יפה חיוך" היא חייכה ונישקה אותו .
"בוקר טוב גם לך ."
לבסוף הם התארגנו וירדנו לחדר האוכל . טומי ישב לידי , מולי ישבה לילי ולידה ג'וני .
המנהל , כהרגלו , עמד , ואמר לכולם בוקר טוב . הוא אמר שבהמשך היום תהיה לנו הפתעה . נחמד.
התחלנו לאכול , אכלתי קצת קורנפלקס עם חלב , וטומי הביט בי . "מה ?" צחקתי .
"את צריכה לאכול גם מעדן , וקרקרים , ולחם , ועוד הרבה דברים" הוא אמר ברצינות
"לא אני לא , אני מספיק שמנה גם ככה" צחקתי וגמרתי את הקורנפלקס , אוי , כאב בטן .
"את ? שמנה ? מאיפה הבאת את זה ? " הוא שאל ונעץ בי מבט .
"לא הבאתי את זה , פשוט הסתכלתי במראה . " משכתי בכתפיי ולילי פנתה אליי .
"באלך שנלך היום לקניון ? חסרים לי בגדים" היא צחקה ונשכתי את שפתיי . החלום .. נו טוב . זה רק חלום .
"כן , בכיף" חייכתי והיא חייכה וסיימה לאכול .
"ניפגש אחר כך ? " היא שאלה את הבנים והם הנהנו , הלכנו לחדר והחלפנו בגדים , לקחנו ארנקים ותיק כל אחת .
עברנו מתחת לגדר , הזמנו מונית , ברחנו מהפנימייה . המנהל יודע על החור בגדר , אבל הוא חושב שזה טוב שיש לנו חופש . מוזר שכמותו .
הגענו לקניון ונכנסנו לחנות בגדים , הבטתי סביב . פחד מילא את ליבי . זו החנות מהחלום .
