הבטתי סביבי בפחד , החלום חזר בבת אחת . אנחנו חייבות לצאת מפה . הבטתי בלילי שהסתובבה בין הבגדים , היא החזירה לי מבט תוהה . "הכל בסדר ?" היא שאלה והנדתי בראשי לשלילה , "אנחנו חייבות לצאת מכאן . עכשיו ." אמרתי במהירות , והיא הביטה הי בבלבול . "מה קרה ?" היא שאלה בשקט והלכה לעברי . "אני אסביר לך אחר כך" משכתי אותה החוצה מהחנות במהירות , ואז הבנתי משהו . יכול להיות שאם איכשהו ישר נכנסנו לכאן , לחנות הזאת , שלא היינו בה אף פעם קודם , חוץ מבחלום שלי ..
יכול להיות שגם החדר החשוך קיים . התנשפתי ומשכתי את לילי בהמשך המסדרון . "אנחנו חייבות ללכת למחסן בקומה הכי גבוהה . " מלמלתי ומשכתי אותה איתי במעלה מדרגות החירום – הדרך הכי מהירה .
הגענו לקומה השישית , האחרונה , והתחלתי לפתוח את הדלתות . כל החסרים כמעט היו מוארים . לילי רצה אחרי , לא מבינה מה קרה , ושאלה שוב ושוב מה אנחנו מחפשות . לבסוף הגענו לדלת גדולה ושחורה , היחידה שלא פתחתי עוד. לא נרגעתי עדיין , הייתי יכולה להירגע רק אם גם כאן הכל היה בסדר . כדי להיות בטוחה שבכל בסדר ואני יכולה להירגע , ניסיתי לפתוח את הדלת . היא לא נפתחה . עיניי נפערו באיימה וניסיתי לדחוף את הדלת שוב . היא לא נפתחה , היא נעולה . העברתי בשיערי את ידי , הורדתי סיכה שהחזיקה חלק ממנו , וישבתי על הברכיים . ניסיתי לפרוץ את המנעול, וכעבור פחות מדקה הדלת נפתחה . החדר היה חשוך , אפלולי .. דחפתי את הדלת וחדרה טיפת אור לחדר . סקרתי אותו במבטי במהירות , מבטי התעכב כשראיתי משהו בין כל החפצים הרגילים של המחסן . היה שם כיסא , ועליו ישב .. אוי אלוהים . לילי הביטה הי בעיניים רחבות כשרצתי לטומי , שישב על הכיסא . כשהתקרבתי אליו שמתי לב שהוא קשור , בדיוק באותה צורה שהיה קשור אתמול בחלום הוא נשם , בהחלט נשם , הוא לא היה חסר חיים כמו בחלום . נאנחתי בהקלה , אבל אז שמתי לב .. דם ירד ממצחו , מעל עין ימין , ומשפתיו , ומכתפו .
הוצאתי במהירות אולר מאחד הארגזים , הרגשתי במבטו של טומי עוקב אחרי , חתכתי את החבל העבה שקשר את רגליו , ידיו ובטנו לכיסא , והוא שחרר את החב שחסם את פיו .
"אליס .. תודה" הוא קם וחיבק אותי , חיבקתי אותו חזק , הנחתי את ראשי על חזהו , שומעת את פעימות ליבו , מוכיחה לעצמי שהוא עוד חיי .. הרמתי את מבטי אליו ונישקתי אותו , מרגישה נואשת, חושבת ..אם הייתי מאבדת אותו .. וברגע שהטעם של הדם על שפתיו הגיע אליי , נזכרתי .
"אוה טומי , אני מצטערת ! חייבים לחבוש אותך" מלמלתי מהר ולילי שנראתה בהלם אחרי שהבינה מה קרה , רצה אל טומי וחיבקה אותו , בעוד אני מחפשת תחבושות .
היא התרחקה ממנו טיפה מעט והביטה בי . "איך ידעת שהוא כאו ? איך ידעת שמשהו לא בסדר ?" היא שאלה במהירות , עדיין בשקט מעט .
מצאתי תחבושות וכל מיני דברים שיכולים לעזור , הלכתי לטומי והושבתי אותו חזרה על הכיסא , הוא לא התנגד . לקחתי צמר גפן עם יוד וניגבתי את הדם ממצחו , הסברתי ללילי .
