You&I

פרק 5+6

אוקי אז הי בנות אני ממש מצטערת שלא העלתי מלא זמן פרק ואני ממש מצטערת פשוט התחלתי בית ספר חדש (כיתה ט') ולא בדיוק היה לי זמן אז אני יפצה אתכם היום בפרק כפולל מקווה שתהנוו Xx

פרק 5:

"היום בבוקר בן שלח לי הודעה שאני יבוא אליו בשעה שתיים עשרה הוא אמר שיש לו הפתעה בשבילי ושאני יבוא יפה" היא מחתה דמעה "התארגנתי שמתי את הבגדים הכי יפים שלי התאפרתי למרות שאני כנעט אף פעם לא עושה את זה ויצאתי לכיוון הבית שלו כל הדרך חשבתי איזה הפתעה הוא יכין לי..ו..כ-כשהגעתי דפקתי בדלת ואף אחד לא פתח דפקתי שוב ואף אחד לא פתח אז פתחתי את הדלת ועליתי לחדרו של בן עמדתי מחוץ לחדרו וסידרתי את השיער שלי כדי שאני יראה טוב..בדיוק כשבאתי לפתוח את הדלת של החדר שלו שמעתי קולות מוזרים חשבתי שהוא רואה סרט אבל.." פה היא נשברה והתחילה לבכות שוב חיבקתי אותה חזק רציתי להראות לה שהיא לא לבד ואני פה ויעזור לה ושהיא חזקה "פ..פתחתי את ה..הדלת שלו..וראיתי אותו..ועוד מישהי לא הצלחתי לראות מי זאת.. "ב..במיט-" עצרתי אותה הבנתי מה הוא עשה.."אוי אנג'ל אני כל כך מצטערת הוא לא שווה את זה באמת אני יודעת שאהבת אותו ושקשה לך עכשיו אבל הוא באמת לא שווה את זה הוא סתם מישהו מגיע לך מישהו הרבה יותר טוב ואת אנג'י את חזקה את לא תתני לו לשבור אותך את לא תתני לו להראות לו שאת חלשה ואני תמיד פה איתך" אמרתי וחיבקתי אותה חזק "תודה" היא לחשה לי וחייכה חיוך קטן "ככה הרבה יותר טוב ועכשיו.." התקדמתי לכיוון הארון והוצאתי לה ג'ינס ארוך בצבע תכלת וגופיית ספגטי לבנה "תלבשי את זה מהר ונלך" מה? לאן?" היא שאלה "לקניון כמובן" אמרתי וגילגלתי עיינים ואחרי זה חייכתי חיוך קטן "לא קייטי זה לא נראה לי מתאים עכשי-" "עכשיו הולכים אני רוצה להוציא אותך מהדיכאון ואני יודעת שמה שיוציא אותך מזה זה הקניון קדימה אני מכירה אותך מספיק זמן כדי לדעת את זה" אמרתי "אני יורדת למטה לראות טלוויזיה בנתיים תתלבשי" יצאתי מחדרה סוגרת את הדלת ויורדת למטה התיישבתי בספה וזיפזפתי בין הערוצים שום דבר מעניין..כיביתי את הטלוויזיה והוצאתי את הפלאפון מהכיס שלי ראיתי שיש לי הודעה מאימא

מ-אמוש-

קייטי שאלת את אנג'ל? אני צריכה כבר להזמין כרטיסי טיסה..

ל-אמוש-

עוד לא שאלתי אותה..זה לא זמן מתאים עכשיו..

שלחתי לה את ההודעה ושקעתי במחשבות

או שאולי זה כן זמן מתאים? חבר שלה בגד בה אנחנו עוברות בריונות בבית ספר היא שונאת את המשפחה המאמצת שלה.הסיבות האלה לא מספיק טובות? אני חושבת שכן..בדיוק אז היא ירדה  "על מה את חושבת?" היא שאלה אותי "על כלום בואי נצא" יצאנו מהבית כמובן אחרי שאנג'ל נעלה את הדלת של הבית מהבית של אנג'ל עד לקניון זה 10 דקות הליכה הבית שלי והבית של אנג'ל נמצא במקום ממש טוב כי הוא קרוב לכל המקומות ככה שאפשר ללכת ברגל כל הדרך דיברנו וצחקנו והיה נראה לי כאילו היא מתחילה לשכוח את מה שהיה עם בן צדקתי :-) כמו תמיד כשהגענו לקניון הלכנו ישר לחנות H&M אני מתה על החנות הזאת יש שם בגדים כל כך יפים

"אנג'ל תראי איזה שמלה יפה את חייבת למדוד אותה" "ואווו זה מושלם עלייך" ככה העברנו כמעט שעה של מדידות לקיחות ושוב מדידות עד שבסוף יצאנו מרוצות מהחנות אני קניתי שורט עם קרעים גופייה נופלת שכתוב עלייה Love בכתב מחובר יפה כזה...שמלה קצרה בצבע כחול שלמעלה היא צמודה ולמטה היא רופפת היא פשוט מושלמת ועוד כמה ג'ינסים ונעלי אולסטר אנג'ל קנתה חולצה קצרה שמצויר עלייה חתול קטן חמוד ג'ינס ארוך ושמלה שחורה צמודה לפתע בלי שום הקדמה ראיתי שחור והרגשתי...

פרק 6:

הרגשתי שתי כפות ידיים מונחות על עייני "אמאלה מי זה?" צרחתי "תנחשי" הוא לחש לי באוזן הקול הזה היה נשמע לי מוכר.."נייל?" שאלתי יותר מאשר אמרתי הוא הוריד את כפות ידיו מעייני מחייך "היי ניילר" "ניילר?"הוא שאל "כן המצאתי את זה הרגע" "אוקי אני אוהב את זה" הוא אמר וצחקנו "אהמ.." אנג'ל ניסתה להזכיר לי שגם היא פה "אווי אופס סורי אנג'י נייל תכיר זאת החברה הכי טובה שלי אנג'ל,אנג'ל זה נייל"  הם לחצו ידיים היה רגע של שתיקה מביכה כזאת "אז..נייל אתה עוקב אחרי?" שאלתי מתבדחת "לא נעים להודות...אבל כן" הוא אמר עם פרצוף מובך פערתי את עייני ואז הוא צחק הוא עבד עלי.. "שקרן" צחקתי ונתתי לו מכה קטנה בכתף "האם אני יכול להזמין את הגברות הנאות לארוחה?" הוא שאל עם טון רציני "ממ..אנג'ל מה את אומרת?" שאלתי "לאוכל לא אומרים לא נכון?" היא אמרה "אהבתי את הגישה" נייל אמר והוביל או יותר נכון גרר אותנו לננדוס התיישבנו ולאחר שכל אחד הזמין חשבתי לעצמי למה לא לספר להם ביחד? גם ככה אני יצטרך לספר להם ואני חושבת שלא יהיה לי מספיק כוחות להגיד את זה פעמיים  "הכל בסדר קייט?את נראת חיוורת" שמעתי את קולו של נייל וראיתי את אנ'גל מסתכלת עלי מודאגת "נייל? אנג'ל? יש לי משהו להגיד לכם.." הפעם שנייהם הסתכלו עלי מודאגים כנראה נבהלו מהטון שלי "אמא שלי היום סיפרה לי שקידמו אותה בעבודה ובגלל זה נצטרך לעבור דירה.." "היי זה נפלא למה את עצובה?" אנג'ל שאלה "כי הדירה הזאת..היא בלונדון.." אמרתי ומיד המשכתי "אנג'ל אמא שלי אמרה שהיא יכולה לדבר עם ההורים המאמצים שלך שתבואי איתנו לגור יחד איתנו הבית יהיה גדול אנחנו נממן אותך ואת תהיה ממש כמו אחות בשבילי אני יודעת שבטח יקח לך זמן לחשוב על זה וזה בסדר...ונייל? אנ-אני.."התחלתי ולא הצלחתי לסיים אני לא מכירה אותו הרבה זמן...יותר נכון יום וחמש דקות חח אבל הוא היה..עדין כזה לא כמו כל הבנים אוף מה קורה לי?! את מתאהבת?! לא אני לא!נייל סתם בחור נחמד לפי מה שקלטתי ביום וחמש דקות האלה.. הסתכלתי על נייל וראיתי שהוא מחייך קצת..אוקי אז כנראה שהוא שמח להפטר ממני?! חשבתי שהוא די מחבב אותי...כנראה שטעיתי אז רגע למה הוא הזמין אותנו לארוחה?! הרגשתי מבולבלת "אז נייל אתה שמח להפטר ממני?" שאלתי חצי מחייכת אבל מבפנים הרגשתי שאני עומדת להתפוצץ מעצב... הוא הסתכל עלי ואז פשוט בא וחיבק אותי חזק התנתקתי מהחיבוק שלו "אנג'ל כדי שנלך אני די עייפה.." אמרתי לה "אני יבוא אחרי זה אני צריכה קצת לחשוב על מה שהצעת לי..."היא אמרה משפילה מבט השארתי כסף על השולחן והלכתי לבד..

אזז...למה אתם חושבים שנייל היה שמח?

האם אנג'ל תסכים להצעה של קייטי לבוא לגור איתה?

מקווה שאהבתם ואל תשכחו להצביע ולהגיב זה ממש עוזר לי ומעודד אותי ועוד הודעה קטנה מהיום כל פרק יעלה ביום חמישי ;-)