❣️למשוך לו בצמות❣️ ( Hebrew )

3

״שוב אתה?״ פיט נראה בוכה שוב.

״מה קרה?״ שאלתי בדאגה, שם לב שהוא רועד, שהשפה התחתונה שלו רועדת.
הוא החזיק את עצמו כדי לא לבכות.
״תסיים עם זה כבר״ בסוף הוא התייפח ביאוש ,
״אני רוצה ללכת, אז אם לא תסיים עם מה שלא יהיה שבאת לעשות, אני אלך״ הוא לא הסתכל עליי, זה תסכל אותי כל כך..
״זה בקשר למייקל?״ אני שואל בעדינות, מבין באיחור של כמה שניות שהעיניים שלנו נפגשות וננעלות אלה באלה.
״מה?״ הוא יורק מבעד לבכי.
״אני יודע שאתה אוהב אותו.. חשבתי..״ אני מקבל אגרוף ללחי הימנית שלי.
זה לא כואב פיזית, הוא חלש ומותש מידי בשביל להנחית מכה כואבת.
אבל אני המום, מרגיש כאילו בא לי לבכות.
״תצחק על הכול, אבל אל תכנס לחיים האישיים שלי״ הוא יורק בזעם.
אני מביט לכמה רגעים בהלם על הרצפה ואז העיניים שלי נורות אליו.
״אני לא צוחק״ אני מנסה להישאר סבלני, מביט בו בכעס מהול בכאב.
״אם לא זה, למה שיהיה לך פאקינג אכפת מהבכי שלי?
לך תזדיין, האנטר.
ההתנהגות המוזרה שלך עברה כל גבול״ הוא אפילו יותר נסער כשהוא עוזב.
ואני לא יודע מה לעשות.
אני באמת אבוד.
אני רוצה לצרוח.

למה הייתי חייב להפוך לבריון? למה גרמתי לו להתנהג אליי בכזה אנטי?
איך אני פורץ את חוסר התקשורת הזה?
מה אני יכול לעשות כדי לגרום לו להבין שאני כרוך סביב האצבע הקטנה שלו?
אני רק רוצה לגרום לו לחייך.
אני רק רוצה שיבין שהמייקל המזדיין הזה לא יוכל לגרום לו אפילו לחצי מהאושר שאני אוכל לתת לו.

אני רק רוצה אותו.

זה עד כדי כך הרבה לבקש?זה עד כדי כך קשה?

———————
מיד אחרי הויכוח היה לנו שיעור ביחד.
והוא לא הפסיק למחות דמעות שירדו בלי שליטה.

זה גרם לי לרצות לחבק אותו..
אבל לא יכלתי.

אחרי רבע שעה, עם זאת,
הגיע שליח עם זר ורדים גדול ואמר שזה בשביל פיט-
שקפא במקום והביט מסביב כלא בטוח.

לקחה לו דקה עד שהוא קם והתקדם במבוכה לשליח, לוקח את הזר וחוזר למקום שלו, לא מעיז להביט במרצה המופתע ובחברים של מייקל (שהיו כמעט כולם).
הוא פשוט הניח את הזר בכיסא לידו ושקע בכיסא שלו.

הוא אפילו לא טרח לכתוב את מה שהמרצה העביר, הוא פשוט היה חסר שקט והסתכל על השעון שלו כל כמה רגעים.

שתי דקות לפני הצלצול הוא היה ארוז ומוכן ליציאה,
וכשהפעמון פתאום הבהיל אותי, השתדלתי לאסוף את הדברים שלי מהר ולרוץ אחריו.
הייתי חייב לדעת,
הייתי חייב לדבר איתו,
הייתי חייב לתקן את היחסים איתו לפני שהוא באמת לא ירצה אותי בחיים שלו.
הייתי חייב להראות לו בצורה כל שהיא שאני צריך אותו יותר מהאויר שאני נושם.
הוא היה פשוט..
לא יודע,
לא הצלחתי אפילו לתאר במילים..
הייתי שבוי בעולם שלו, וחיפשתי דרך להפסיק את הדמעות שלו.
היה לי כסף, היו לי חברים טובים,
אני יכול לתת לו הכול, אני בטוח בזה.
אז רק שפאקינג יתן לי.
רק שידבר איתי פעם אחת ברצינות.
רק שינסה אותי ויקח אותי ברצינות.
פעם אחת בודדה, זה הכול.
ואני כבר אוכיח לו שהוא לא קרוב ללהיות בדיחה בעיניי.
אני אוהב אותו.
אני רוצה אותו כדי לעשות אותו מאושר יותר מכול חבר מטומטם שחשוב למייקל יותר מהחבר הכי טוב שלו שבוכה על בסיס יום יומי בלי להראות אפילו קצת נוכחות ואמפתיה.
אני אוהב אותו.
אוהב כל כך שזה כואב.
אוהב כל כך שאני מוכן לשרוף את המקום המחורבן הזה בשבילו אם זה מה שהוא רוצה.
רק שידבר אליי.
רק מילה אחת ואני אתן לו כל דבר שהוא רק יחשוב עליו.
רק שיסתכל עליי.
אני פה.
פה בשבילו.