ג'ימין רעד בארון המטבח הקטן,הוא כבר הרגיש את פניו הופכות לכחולות ואת עיניו מסתובבות מחוסר החמצן,הוא יכל להרגיש שרירי הקטנים מאבדים תחושה באיטיות.
הוא עמד להתמוטט ולפתע צרח צרחה גדולה וקולנית,כזאת שיכלה להרוג מלאך,או להחיות אותו מן המתים.
הצרחה הדהדה בכל קירות הבית למשך כמה שניות ארוכות.כלי המטבח רעדו,אפילו ג'אנגקוק היסס לאחור כמה צעדים.
ג'ימיני שלי..הכל בסדר?אני רואה שנהיית חוצפן קטן ומתוק..כל הכבוד,אני רואה שלמדת איך להיות בוגר..כל כך חבל שאתה כבר ברגעים האחרונים שלך...
דלת ארון המטבח נפתח באיטיות בחריקה צורמת,יד דקיקה ומחוספסת נכנסה וליטפה את לחייו החמות בעדינות,היד עברה לשיער ובלגנה אותו קלות, ולפתע תפסה בגרונו של ג'ימין,מלכלכת אותו בדם כהה וסמיך.
היא משכה את ג'ימין בשערו מחוץ לארון המטבח,מובילה לעיניים עגולות וגדולות פתוחות לרווח שנסגרו למחצה כתוצאה מהחיוך הגדול שעלה על פניו של ג'אנגקוק
מצאתי אותך
ידו השרירית והמחוספסת של ג'אנגקוק הרימה את ג'ימין לגובה העיניים,ג'אנגקוק אחז בידו השנייה בחולצתו הקרועה והקטנה של ג'ימין והוריד אותה מגופו הרזה והמתנשף של ג'ימין.
ג'אנגקוק זרק את ג'ימין בחוזקה אל קיר המטבח,ופתאום רץ אליו והצמיד אותו לקיר.
ג'אנגקוק חבט את ידו השמאלית בקיר והחל לנשק בחושניות את ג'ימין,פיו של ג'אנגקוק הריח כמו דם,אך לג'ימין לא היה רגע לנשום ולא הבין מה קורה בזמן שג'אנגקוק אחז בפניו.
ג'ימין בהה בזמן הנשיקה בגופו השרירי של ג'אנגקוק,לבו פעם בחוזקה ובמהירות,הוא לא יגע האם זה בגלל הנשיקה האינטנסיבית או בגלל שכנראה ימות עוד כמה רגעים.
