סיפור אישי

התחלה

הסיפור קרה כשהייתי בת 13, גדלתי בכיתה "חמה" " מחבקת" "תומכת" בקיצור כיתה "מושלמת". למה הכל ב"? כי בסוף הבנתי שאלו רק תארים חיצוניים ולא מה שהם באמת.

מקרה1:
הבית ספר שלנו ניגש לחידון עירוני והכיתה שלנו הצטרכה לבחור 2 נציגים שייצגו אותנו בכבוד.
ההענות לא הייתה גדולה ולבסוף רק 2 בנות הסכימו להשתתף. אף אחד לא התווכח איתן ובאופן אוטומטי הן נבחרו לייצג אותנו.
הבנות התבקשו כל אחת לבחור 10 חברים מהכיתה שיעודדו אותן במהלך החידון.
כל אחת בחרה 10 חברים שהיא רצתה ונשארנו 8 בכיתה.
חשוב לי להדגיש שהבנות האלה לעומת אחרות לא היו חברות שלי אף פעם!!