הסתכלתי עליו בפחד לא שאלתי יותר מדי. "אח שלי כל לילה משתכר ועושה משהו אחר, הוא חושב שהוא מלך העולם וכולם יכולים לקפוץ לו , אל תדאגי אני יפוצץ אותו מכות שאני יראה אותו "
הנהנתי והמשכתי ללכת הגעתי לסמטה של הבית הקטן החדש, חושבת אולי יהיה לי פה חיים חדשים? אולי הכל ישתנה?
נכנסתי בדלת ואמא חיכתה לי " איפה היית??"
"יצאתי לקנות חלב והלכתי לאיבוד.." לא סיימתי והיא זרקה עליי את הדבר הראשון שמצאה .
שוב אני על הריצפה שוב הדם זולג מפניי ושוב אני מייחלת שמישהו ישים לב אליי מכל העולם הזה אף אחד לא יודע מה אמא עושה לי ומי שיודע הוא מת כבר למה אופה בחול עכשיו? למה אני לא עושה כלום ? למה אני כזאת?
קמתי בבוקר שמתי מייקאפ על כל החבורות והשריטות שהיו לי על הפנים ויצאתי מהבית בריצה שאני לא יתקל באמא .
הגעתי לפתח של הבית ספר החדש נשמתי נשימה עמוקה והמשכתי לרוץ כדי שאני לא יאחר ביום הראשון שלי.
כמעט הגעתי לכניסה של הכיתה וניתקלתי במישהו כלכך חזק שנפלתי.
הוא עזר לי לקום וראיתי מייקאפ על החולצה שלו וברחתי מהר לשירותים * הוא ראה את זה? שיט החיים שלי נהרסו אם הוא קלט איזשהו פצע * חשבתי
נכנסתי לשירותים וסידרתי את האיפור שלא יראו כלום ונכנסתי לכיתה המורה הכיר אותי לכיתה והתחלתי לדבר ,כולם צחקו עלי בגלל המבטא הסיאולי שלי הייתי ממש מובכת .
השיעורים עברו דיי מהר, היה צילצול והגיע ארוחת הצהרים כולם יצאו מהכיתה בריצה בזוגות כדי לאכול ואני נשארתי בכיתה, שמתי אוזניות על פול ווליום והנחתי את הראש על השולחן.
פתאום הרגשתי תפיחה על הגב , קמתי וראיתי את הבחור מאתמול בלילה וישר קפאתי והוצאתי את האוזיות " מה אתה עושה כאן? "
" אהה אני סוג של לומד כאן.. "
בהיתי בו ואז ראיתי את הכתם של המייקאפ
* שיטטט זה היה זה שנתקלתי בו*
" פארק ג'ימין"
"סליחה? "
"קוראים לי פארק ג'ימין"
" אני אן אה יה , פארק אן אה סליחה על הכתם.. " אמרתי עדיין בפחד כי פחדתי שהוא ראה את החבורות
"את כלכך קלאמזי שזה כואב "
גיחחתי ושאלתי אותו אם הוא לא הולך לאכול הוא אמר שכן והלך.
אני לא מאמינה שהוא באותו בית ספר איתי! לעזאזל אם הוא יגלה אותי אני בנאדם מת.
הגיע שיעור ספורט וכולם הסתדרו בקבוצות כמובן שהמורה שם אותי ואת ג'ימין ביחד למרות שביקשתי ממנו שלא.
שיחקנו כדורסל והכדור הגיע אליי ואחד מהקבוצה הנגדית בא והתנגש בי .
ג'ימין מהר העיף אותו מעליי ולקח אותי לאחות בדרך הוא ראה שיש לי בחולצה כתם של דם שגדל ,הוא הרים אותי ורץ למרפאה של בית הספר.
האחות אמרה לו לצאת והוא שמע אותה שואלת איך כל הפצעים האלה קראו ועניתי " פשוט, בלי סיבה" כי אם אמא שלי מגלה משהו פשוט לא כדאי.
הוא נכנס באמצע הייתי עם חצי חולצה ותחבושת על התפרים החדשים שהיא עשתה לי. הוא הסתכל בשאלה על האחות " היה לה שם חתך וכנראה שהמכה פתחה את זה "
" אן אה.. "
הסתכלתי עליו במבט של אל תשאל כלום ,בבקשה!
הוא שתק והלך.
ירדתי לאט לאט מהמיטה של האחות ויצאתי למזדרון שם ג'ימין ישב על הריצפה " מי זה? "
"מי זה מי? " עניתי
" אן אה אני מבקש שתעני לי בכנות מי זה? "
YOU ARE READING
למה דווקא אני
Romanceאין לי כלום בעולם שום דבר כלומר יש לי אמא אם אתם קוראים לאישה מכה אמא, אח שלי בחול לא יודע כלום ממה שקורה... ואבא שלי נהרג בתאונת דרכים שהייתי בת 6 אז כן אין לי כלום בעולם הקר הזה. אומנם אן אה חושבת כך עד שהיא מגיעה לבית ספר החדש ופוגשת בבחור שי...
