החטיפה

פרק 1

נקודת מבט של ???
עברתי לבית חדש ושכונה חדשה לסיאול דרום קוריאה אאאאא... אני לא סובל את הבית הזה ודרך אגב קוראים לי פארק ג׳ימין ואני בן 17 וכן אני קוריאני וכרגיל התחלתי יום ישבתי במיטה משחק בטלפון שלי עד שהתחלתי לשמוע משהו מלמטה זה נשמע כאילו מישהו שובר את החלון רגע...מה? אני מיהרתי לקום מהמיטה והלכתי למדרגות (כן יש לי בית גדול 😂) אני הקשבתי לקולות

שמגיעים מלמטה אבל אני לא שומע כלום לרגע נדמה לי שדימינתי את זה עד ששמעתי צעדים נלחצתי שפתאום ראיתי צל רצתי חזרה לחדר שלי הסתתרתי מאחורי המיטה שלי ׳אולי זה החתול שלי׳ חשבתי

״אאא...רגע מה אני חושב לעצמי אין לנו אפילו חתול״ אני שמעתי עוד צעדים מישהו לוחש משהו ״מה אני יעשה שיט שיט שיט״ אמרתי לעצמי בשקט סגרתי את הדלת של

החדר שלי והסתרתי בארון זה פשוט נהדר ניסיתי להתקשר למשטרה אבל אני רעדתי כל כך הרבה אפילו לא יכולתי להקליד
״לעזאזל״ קיללתי בשקט לעצמי שמעתי סדק מן המדרגות הלב שלי השתגע בשלב זה, הפסקתי לזוז שמעתי שוב את המדרגות מתפצלות ״ מה?, אני הולך למות?״ שאלתי את עצמי ישבתי שם משותק בתוך הארון ניסתי לעצור את נשמתי.... שמעתי צעדים
הם התקרבו יותר ויותר יצאתי מארון ורצתי לדלת הצצתי מבעד חור המנעול הסתכלתי

ישר לתוך זוג עניים נוספות
נתתי צרחה קטנה הדלת נפתחה ומופיעה גבר לפני הו..🤤רגע גבר?! ״היי חברה!, מצאתי אותו״ הוא צרח וגיחך לעברי אני ניסיתי לזחול לאחור, אבל הגב שלי פגע בקיר, ״שיט״ לחשתי בשקט
״״לאן את הולך ילד קטן ?״ (רגע... זה שאני
בן 17 זה לא אומר שאני תינוק אתם יודעים!)

הנער צעד לעברי הוא גרר אותי מן הרצפה
והרים אותי על כתפיו ״ תן לי ללכת!!! הצילו מישהו תעזרו לי!!!״ התחלתי לצרוח. הנער התחיל לצחוק ואז הוא יסתכל מעבר לכתפיו עלי... ״ יאאא!!! אמרתי, תן לי ללכת!!!״ ׳למה הוא לא אומר כלום?!׳ שאלתי את עצמי ואז הרגשתי סטירה על התחת שלי אוקיי עכשיו הוא מת!!!!! בתוך תוכי דמיינתי את הקבר שלו! חשבתי לעצמי.... נתתי לו מכה בראש ״אתה אידיוט!״ אמרתי לו ״ אלוהים לא יכול היה יכול להגיד שאתה ילד קשה שאנחנו הולכים להתמודד איתו (דרך אגב עד היום לא הבנתי את המשפט הזה)

נתתי לו מכה
בראש שוב ״ אוקי..., סיימתי״ הוא אמר
הוא התחיל לרדת הוא התחיל ללכת למטה ברגע שהוא היה למטה הוא זרק אותי על הרצפה אני גנחתי בעוד שנייה שאני לא מצליח לנשום ״מה אמרתי?, הוא צריך להיות בחיים, לא מת״ אני שמעתי קול נמוך יותר שורק ניסיתי לברוח אבל הרגשתי שתי זרועות חזקות עוטפות אותי הוא משך אותי אל גופו השרירי הסתכלתי מאחורי וראיתי שתי עניים חומות ניראות לי משעממות ״אז.., אתה ג׳ימין אה?״ הוא אמר בעודו מלקק את שפתיו כמעט רציתי לדקור אותו אבל החזקתי את עצמי (גם לא יכולתי🤦‍♂️)

״תן לי ללכת לא עשיתי שום דבר״ ניסיתי שוב לברוח אבל הוא היה חזק מדי אווו!!... בן אדם!!! ״ אני יודע״ הוא מילמל הבטתי בו כשהוא הביט בי בחזרה, נשכתי את שפתי והסתכלי הצידה במהירות הוא הדק את שפתיו והתחיל למשוך אותי אל הדלת הקדמית ״תפסיק בבקשה... אני הולך לצרוח אני נשבע!! כולם ישמעו אותי!!!״ ניסיתי לעצור ״מי? השכנים?״ הסתכלתי וראיתי עוד בחור הסתכלתי במבט כאילו שיש לי אש בעניים ידעתי שהוא התכוון שאין לי בכלל שכנים הם היו קילומטרים בהמשך הדרך אבל הייתי צריך לנסות משהו נכון?
הנער התחיל למשוך אותי שוב ״לעזאזל אחי! תן לי ללכת!!!״ אמרתי  התחלתי להכות את זרועותיו בניסיון להרחיק אותו ממני פתאום הוא היסתובב והביט בי כאילו הוא רוצה לומר לי משהו אבל הוא הסתובב. אחר כך הוא משך אותי החוצה למכונית שלהם הוא נכנס גם וניסה למשוך אותי אבל בחטף חזק אחד משכתי את זרועותי מאחיזתיו התחלתי לרוץ ׳אולי אני מספיק מהיר׳ חשבתי שמעתי מישהו רץ מאחורי אבל ניסיתי הכי קשה להתעלם מזה חשבתי שאני רץ די מהר, זה הרגיש כאילו אני אפילו לא נוגע ברצפה אבל משום מקום התנגשתי באדמה בזמן שנפלתי למטה כאב לי היד ממש נורא התגלגלתי על הדשא בצד הדרך גוף כבד נחת על גבי השתעלתי בניסיון לנשום כרגיל ״אתה די מהיר בשביל בחור שניראה כמו בחורה״ הוא מלמל הוא השתתק ראיתי אותם שוב, את העניים החומות

״ ובכן אתה די מעצבן עבור אדם אחד בלבד״ אמרתי שבאותו הזמן ניסיתי לברוח שוב אבל הוא הצמיד את פרקי היידים שלי אל הקרקע הצצתי ונזכרתי בכאב שהיה לי בפרקי היד הוא הסתכל על פרקי היד שלי וחייך ״אה..האם הילד הקטן פגע בעצמו?״ הוא הביט בי במבט מהורהר גועל נפש הסבתי מבטי ״יש לך מזל שאני צריך אותך בחיים״ הוא לחש לי בעוזני התחלתי לרעוד מדבריו הרגשתי את שפתיו בצוארי וטלטל את הלסת שלי הוא אהב את הסנטר שלי, הוא השאיר נשיקות הוא נעצר לאחור גורם לי להביט בו אצבעותיו חפרו בעורי שוב צמרמורת, הוא הסתכל עלי במבט קר ״מעכשיו אתה מקשיב לי, הבנת?״ התעלמתי ממה שאמר, אני מביט בו בדממה ״ בסדר, טעם רע בשפתיים שלך יהיה עם אתה לא עונה לי אה!״ הוא מחייך בעודו מביט בשפתי אני סוגרת במהירות את שפתיי ומביטה הצידה הרגשתי אותו מנשק את צווארי שוב... ״כן״ אמרתי ״ כן על מה?״
״אני יקשיב לך״ הבטתי בו במבט של מוות לתת לו לראות כמה אני שונא אותו ואת חבריו אבל בעיקר אותו...